מצקוה נפשית בקרב אבות טריים נפוצה מאוד במקרים בהם בנות זוגן ילדו עובר מת, יילודים עם מומים מולדים מג’וריים, או במקרים של השראת הפלה מוקדמת, בהשוואה לאבות שבנות זוגן ילדו תינוק בריא, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

מחקר העוקבה הארצי כלל נתונים ממאגר ארצי בדנמרק, שנאספו בין השנים 2008 ו-2017 אודות קרוב ל-20,000 אבות חדשים ללא היסטוריה של טיפול פסיכיאטרי.

החוקרים השוו בין אבות שחוו הריונות בריאים שהגיעו למועד אל מול אלו שהתגוררו עם נשים שמאוחר יותר חוו סיבוכי הריון, כולל לידת מת, לידת תינוק קטן לגיל ההיריון, מומים מולדים, הפלה יזומה או ספונטאנית, או לידה מוקדמת.  הם אספו נתונים אודות מרשמים לטיפול בתרופות פסיכוטרופיות, פסיכותרפיה, ביקור אצל פסיכולוג או פניה לבית חולים פסיכיאטרי עד שנה לאחר סיום ההיריון, כתוצאים המרמזים לסיבוכים פסיכיאטריים.

בקרב אבות לצאצאים שנולדו מתים תועד סיכון גבוה פי 23 לקבלת טיפול לא-תרופתי, בהשוואה לאבות לתינוקות בריאים (יחס סיכון מתוקן של 23.10, רווח בר-סמך 95% של 18.30-29.20) וסיכון גבוה פי תשע לקבלת מרשם לטיפול תרופתי היפנוטי (יחס סיכון מתוקן של 9.08, רווח בר-סמך 95% של 5.52-14.90).

בקרב אבות שבנות זוגן עברו הפלה יזומה מוקדמת (לפני שבוע 12) תועד סיכון מוגבר לקבלת טיפול היפנוטי (יחס סיכון מתוקן של 1.74, רווח בר-סמך 95% של 1.33-2.29) ונוגדי-חרדה (יחס סיכון מתוקן של 1.79, רווח בר-סמך 95% של 1.18-2.73) בתוך שנה אחת.

בקרב אבות שבנות זוגן חוו הפלה לאחר 12 שבועות הריון תועד סיכון גבוה כמעט פי חמש לקבלת טיפול פסיכיאטרי בהשוואה לאבות לתינוקות בריאים (יחס סיכון מתוקן של 4.46, רווח בר-סמך 95% של 3.13-6.38); באבות לתינוקות עם מומים מולדים מג’וריים תועד סיכון גבוה ב-36% לקבלת טיפול (יחס סיכון מתוקן של 1.36, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.74).

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הגברת מודעות להשפעות הפסיכולוגיות של סיבוכי הריון על האבות ובמערכות תמיכה רחבות יותר למטופלים אלו.

JAMA Netw Open, April 2024

לידיעה במדסקייפ