למרות המלצות כנגד שימוש בסולפונאמידים ו-Nitrofurantoin בשלבים מוקדמים בהיריון, שתי התרופות הללו משמשות בשכיחות גבוהה לטיפול בנשים עם זיהומים בדרכי השתן במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Morbidity and Mortality Weekly Report.

במסגרת המחקר החוקרים בחנו את ההיענות להמלצות לטיפול אנטיביוטי בנשים הרות. הם התבססו על נתוני תביעות ביטוח פרטי בין השנים 2013-2015 וזיהו 482,917 הריונות בקרב נשים בגילאי 15-44 שנים עם תאריכי לידה משוערים בשנת 2014.

במדגם הנשים ההרות, 34,864 נשים *7.2%) אובחנו עם זיהום בדרכי השתן במהלך 90 הימים טרם מחזור הווסת האחרון שלהן או במהלך ההיריון. מבין אלו, 41% מהזיהומים אירעו במהלך הטרימסטר הראשון להיריון.

בקרב נשים הרות שאובחנו עם זיהום בדרכי השתן, 68.9% ניפקו מרשם לטיפול אנטיביוטי, בהשוואה ליותר מ-76.1% מהנשים שאובחנו במהלך 90 הימים שטרם מחזור הווסת האחרון.

החוקרים זיהו הבדלים בסוג הטיפול האנטיביוטי שניפקו הנשים שאובחנו עם זיהום במהלך היריון לעומת טרם ההיריון. באופן ספציפי, פלאורוקווינולונים וסולפונאמידים היו נפוצות יותר בטיפול בנשים לפני היריון (בכל טרימסטר), בעוד ש-Nitrofurantoin, צפלוספורינים ופניצילינים היו נפוצים יותר בשימוש במהלך היריון.

התרופות האנטיביוטיות הנפוצות ביותר בשימוש בטרימסטר הראשון כללו Nitrofurantoin (34.7%), Ciprofloxacin (10.5%), Cephalexin (10.3%) ו-Trimethoprim-Sulfamethoxazole (7.6%). לכן, למעלה מ-40% מהנשים טופלו באנטיביוטיקה שאינה מומלצת לשימוש בהיריון.

ממצאי המחקר מדגישים את השיקולים החשובים בבחירת טיפול אנטיביוטי, הן באופן כללי והן באופן ספציפי בנוגע לשימוש בסולפונאמידים ו-Nitrofurantoin בשלבי היריון מוקדמים.

MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2018;67:18-22

לידיעה במדסקייפ