הן עליה והן ירידה במשקל מלווים בסיכון מוגבר לשברים בנשים (BMJ)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת BMJ עולה כי הן עליה במשקל הגוף והן ירידה במשקל הגוף מלוות בסיכון מוגבר לשברים בנשים לאחר מנופאוזה. ממצאים אלו יוצאים כנגד העדויות לפיהן עליה במשקל מספקת הגנה מפני שברים באוכלוסיה זו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין השינוי לאחר-מנופאוזה במשקל הגוף ובין היארעות שברים והקשר בין ירידה רצונית ולא-רצונית במשקל הגוף ובין הופעת שברים.

מדובר בניתוח פוסט-הוק של נתונים ממחקר Women’s Health Initiative Observational Study, שכללו 40 מרכזים ברחבי ארצות הברית. מדגם המחקרכלל כ-120,000 נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 50-79 שנים בתחילת הדרך (1993-1998), שהיו במעקב עד 2013.

החוקרים עקבו אחר אחוז השינוי השנתי במשקל הגוף מתחילת המחקר ועד לאחר שלוש שנים, שסווג כיציב (שינוי של פחות מ-5%), ירידה במשקל (ירידה של 5% ומעלה), או עליה במשקל (עליה של 5% ומעלה). הם השלימו ניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון גיל, מוצא/גזע, מדד מסת גוף, עישון, צריכת אלכוהול, רמת פעילות גופנית, הוצאה אנרגטית, צריכת וויטמין D וסידן, מדד תפקוד גופני, כריתת שחלות, כריתת רחם, שבר קודם, מדד מחלות רקע וטיפול תרופתי.

התוצאים העיקריים כללו היארעות דיווח עצמי על שברים בגפיים עליונות, גפיים תחתונות ומרכז הגוף; שברי ירך אושרו לפי רשומות רפואיות.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63.3 שנים. אחוז השינוי השנתי הממוצע במשקל הגוף עמד על 0.30%. בסיכומו של דבר, 79,279 היו בעלי משקל יציב (65.6%), ב-18,266 תועדה ירידה במשקל (15.2%) וב-23,021 נרשמה עליה במשקל הגוף (19%). בהשוואה לאלו בעלי משקל יציב, ירידה במשקל לוותה בעליה של 65% בהיארעות שברי ירך, שברים בגפיים עליונות ובמרכז הגוף; עליה במשקל לוותה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של שברים בגפיים עליונות וגפיים תחתונות. בהשוואה לאלו בעלי משקל יציב, ירידה לא-מכוונת במשקל הגוף לוותה בעליה של 33% בהיארעות שברי ירך ועליה בשיעורי ההיארעות של שברי חוליות; ירידה מכוונת במשקל הגוף לוותה בעליה בשיעורי ההיארעות של שברים בגפיים תחתונות וירידה בשיעורי ההיארעות של שברי ירך.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים על קשר בין עליה במשקל, ירידה במשקל וירידה לא-מכוונת במשקל ובין היארעות מוגברת של שברים, אך הקשר השתנה לפי מיקום השברים. על רופאים להיות מודעים לדפוס השברים לאחר עליה וירידה במשקל הגוף.

BMJ. Published online January 27, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן