עישון לאורך ההיריון , משקל לידה נמוך, תורשה וגורמים אחרים מביאים לעליה בסיכון לפזילה קומיטנטית (Comitant Strabsimus), כך מדווחים חוקרים מאנגליה במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology.
החוקרים מקווים כי עם הממצאים הללו ניתן יהיה להסב את תשומת הלב למספר אוכלוסיות בסיכון-גבוה, העשויות לפתח פזילה. עובדה זו תאפשר לרופאים להתמקד בקבוצות ספציפיות ע”י הדרכת ההורים שייתכן ואינם מודעים לפזילה, אחר הגורמים אחרים יש לחפש, למניעת עיכוב ודחיית טיפול. נדרשות תוכניות סקירה ספציפיות לקבוצות בסיכון גבוה.
החוקרים מסבירים כי סוג זה של פזילה מופיע כמעט תמיד בילדים. הסיבות להתפתחות פזילה אינן-ידועות ועד כה לא נערכה סקירה סיסטמית של הספרות להערכת גורמי הסיכון והתורשה במקרים אלו.
במסגרת הסקירה הנוכחית, החוקרים סקרו 41 מחקרים. מרביתם בחנו את ההשפעה של גורמים סביבתיים או חיצוניים (51.2%); היתר היו מחקרי תאומים (14.6%), מחקרים משפחתיים (22%), או מחקרים גנטיים (12.2%).
רטינופתיה של פגות הביאה לעליה בלתי-תלויה בסיכון לפזילה בשיעור של פי 2.6. משקל לידה נמוך נקשר גם הוא עם הסיכון לפזילה, גם לאחר ניתוח רב-משתנים.
עישון אימהי במהלך ההיריון הביא לעליה בסיכון לפזילה; עישון למעלה מעשר סיגריות ביום הביא לעליה של כמעט כפליים בסיכון.
החוקרים כותבים כי הופתעו מהיקף החשיבות של השפעת עישון במהלך ההיריון בהקשר של פזילה בילדים. גורמים חשובים אחרים שנקשרו עם סיכון מוגבר לפזילה כללו אנאיזומטרופיה ותורשה אימהית.
מחקרים גנטיים וניתוחי תאחיזה הצביעו על קשר גנטי הדוק עם פזילה; הגן טרם זוהה. מדובר בממצאים מפתיעים המעידים על מורכבות התפתחות פזילה.
לרוע המזל, מרבית גורמי הסיכון המשמעותיים לפזילה אינם ניתנים לבקרה, אך מדגישים כי על החולה להיות מודע לסיכון המוגבר במידה וכבר התפתחה פזילה במשפחה או אם הילד נולד במשקל לידה נמוך או בשלב מוקדם. עם זאת, אימהות יכולות להפחית את הסיכון עם הימנעות מעישון במהלך ההיריון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!