מתוצאות מטה-אנליזה חדשה עולה כי מתן טיפול במשככי כאבים בשיאוף הינה גישה יעילה להפחתת עוצמת הכאב והקלה על כאב בזמן צירים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נשים רבות היו שמחות לאפשרות לבחור את משכך הכאבים בזמן צירים ולהימנע משיטות פולשניות להקלה על הכאב. שיכוך כאבים בשיאוף במהלך צירים כולל אינהלציה עצמית של ריכוזים נמוכים יחסית של חומרי הרדמה, כאשר האישה נותרת ערה. מרבית התכשירים הללו קלים למתן, וניתן להתחיל בטיפול בתוך פחות מדקה עם השפעה תוך דקה.
במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון את כל שיטות מתן משככי כאבים בשיאוף, תוך הערכת ההשפעות על האם והיילוד, באימהות שתכננו ללדת בלידה נרתיקית.
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Cochrane Pregnancy and Childbirth Group’s Trials Register, ClinicalTrials.gov ו-Current Controlled Trials, תקצירי כנסים מטעם ה-American Society of Clinical Anesthesia (1990-2011) ויצרו קשר עם מומחים בתחום.
החוקרים זיהו 26 מחקרים, עם קרוב ל-3,000 נשים שנכללו בסקירה.
ההקלה בכאב נמדדה לפי מדדי VAS (Visual Analog Scale) שנעו בין 0-100., כאשר מדד זה שימש גם להערכת עוצמת הכאב.
החוקרים מצאו כי נגזרות של פלוראן הביאו להקלה טובה יותר בכאב מ-NO (Nitrous Oxide) במהלך השלב הראשון של הלידה, כפי שנקבע לפי עוצמת כאב נמוכה יותר (הבדל ממוצע של 14.39), וכן נרשמה הקלה משמעותית יותר בכאב (הבדל ממוצע של 16.32). החוקרים זיהו הטרוגניות משמעותית בהערכות עוצמת הכאב וההקלה בכאב ולכן ממליצים להתייחס לממצאים אלו במשנה זהירות.
מהנתונים עולה שכיחות גבוהה יותר של בחילות בקבוצת המטופלים ב-NO, בהשוואה לטיפול בנגזרות פלוראן (יחס סיכון של 6.60, שני מחקרים, 98 נשים).
בהשוואה לפלסבו, או להעדר כל טיפול אחר, טיפול ב-Nitrous Oxide הביא להקלה ניכרת יותר בכאב (יחס סיכון ממוצע של 0.06). עם זאת, מתן NO לווה בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי בנשים, דוגמת בחילות (יחס סיכון של 43.100), הקאות (יחס סיכון של 9.05), סחרחורות (יחס סיכון של 113.98) וישנוניות (יחס סיכון של 77.59), בהשוואה לפלסבו או לאי-מתן טיפול אחר.
לא זוהו הבדלים משמעותיים בתוצאים האחרים במחקרים שהשוו בין משככי כאבים בשיאוף, במחקרים שהשוו בין צורות מתן שונות או במחקרים שהשוו בין שיכוך כאבים בשיאוף אל מול TENS.
החוקרים מסכמים וכותבים כי שיכוך כאבים בשיאוף נמצא יעיל בהקלה על כאב והפחתת עוצמתו בזמן צירים. עם זאת, זוהתה הטרוגניות רבה בהערכת עוצמת הכאב. יתרה מזאת, נראה כי טיפול ב-NO לווה בשיעור תופעות לוואי גבוה יותר, בהשוואה לנגזרות פלוראן. נגזרות פלוראן הובילו לישנוניות רבה יותר בהשוואה ל-NO. בהשוואת משככי כאבים בשיאוף אל מול אי מתן כל טיפול או פלסבו, נראה כי NO הביא לשיעור גבוה עוד יותר של תופעות לוואי, דוגמת בחילות, הקאות, ישנוניות וסחרחורות.
Cochrane Database of Systematic Reviews 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!