בנשים עם צוואר רחם קצר לפי בדיקת אולטרה-סאונד בטרימסטר השני, ג’ל פרוגסטרון וגינאלי מלווה בירידה של 45% בשיעורי הלידה לפני שבוע 33 להריון ותוצאות טובות יותר עבור היילוד, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי, רב-מרכזי,כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שפורסמו ב-Ultrasound in Obstetrics & Gynecology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צוואר רחם קצר לפי בדיקת אולטרה-סאונד בטרימסטר השני מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת. מחקר PREGNANT נועד להערכת היעילות והבטיחות של ג’ל פרוגסטרון וגינאלי להפחתת הסיכון ללידה מוקדמת וסיבוכים של היילוד בנשים עם צוואר רחם קצר לפי בדיקות אולטרה-סאונד.
מדגם המחקר כלל 465 נשים א-תסמיניות עם הריון של עובר יחיד ואורך צוואר רחם של 10-20 מ”מ לפי בדיקת אולטרה-סאונד בין שבועות 19-23 ו-6/7 להריון. הנשים חולקו באקראי לטיפול יומי בג’ל פרוגסטרון או פלסבו החלב משבוע 20-23 ו-6/7.
שבעה נשים אבדו במהלך תקופת המעקב, כך שנותרו 458 נשים להערכת הנתונים, מהן 235 חולקו לטיפול בג’ל פרוגסטרון ו-223 לפלסבו. בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקבוצת הטיפול בפרוגסטרון שכיחות לידה מוקדמת לפני שבוע 33 הייתה נמוכה יותר (8.9% לעומת 16.1%, עם סיכון יחסי של 0.55, p=0.02).
בהשוואה לפלסבו, שיעורי לידה מוקדמת לפני שבוע 28 ושבוע 35 היו נמוכים יתר משמעותית עם פרוגסטרון וגינאלי (5.1% לעומת 10.3%, סיכון יחסי של 0.50, p=0.04 ו-14.5% לעומת 23.3%, סיכון יחסי של 0.62, p=0.02, בהתאמה). מבחינת תסמונת RDS (Respiratory Distress Syndrome), בקבוצת הטיפול בפרוגסטרון התוצאות היו טובות יותר בהשוואה לקבוצת הפלסבו (3.0% לעומת 7.6%, סיכון יחסי של 0.39; p=0.03), וכך גם מבחינת שיעורי התחלואה או תמותה של יילודים (7.7% לעומת 13.5%, סיכון יחסי של 0.57, p=0.04) ומשקל לידה של מתחת ל-1500 גרם (6.4% לעומת 13.6%, סיכון יחסי של 0.47, p=0.01). לא תועד הבדל משמעותי בהיארעות תופעות לוואי עקב הטיפול.
מהתוצאות עולה כי ג’ל פרוגסטרון מפחית את שיעורי לידה מוקדמת לפני שבוע 33 בנשים עם צוואר רחם קצר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!