חשיפה למגנזיום מעלה את הסיכון לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ יילודים (Am J Obstet Gynecol)

מתן טיפול במגנזיום-סולפאט בשל רעלת-הריון מעלה את הסיכון לאשפוז התינוק ביחידת טיפול נמרץ של יילודים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Obstetrics & Gynecology.

החוקרים הופתעו לגלות שיעור כה גבוה של אשפוזים לטיפול מיוחד ויחידות טיפול נמרץ ביילודים שאחרת היו מתאשפזים ביחד עם תינוקות בריאים לחלוטין.

החוקרים בחנו את התוצאות אודות 242 תינוקות שנולדו במועד או בעקבות פגות-מאוחרת, ונחשפו למגנזיום בתוך הרחם כאשר האימהות טופלו בשל רעלת היריון.

הם החלו במחקר בשל ממצא לא-צפוי ממחקר קודם שנערך ע”י אותה קבוצת חוקרים יילודים נחשפו למגנזיום סולפט למניעת לידה מוקדמת היו בסיכון גבוה פי שלוש לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ יילודים, ושהו ביחידה במשך תקופה ארוכה פי שתיים בהשוואה לאלו שנחשפו ל-Nifedipine.

51 תינוקות (21.1%) אושפזו ליחידת טיפול נמרץ יילודים, כולל שלושה עם אבחנה עיקרית בעת האשפוז של חשד להיפרמגנזמיה ו-10 תינוקות בהם מדובר היה באבחנה משנית בעת האשפוז. אך 22 תינוקות שוחררו עם אבחנה של היפרמגנזמיה.

תינוקות עם היפרמגנזמיה נזקקו בשכיחות גבוהה יותר לטיפול תוך-ורידי בנוזלים ו/או הזנה פראנטרלית ביחידת טיפול נמרץ יילודים.

מניתוח רב-משתנים עולה כי סך שעות החשיפה למגנזיום והמנה הכוללת היו קשורים באופן מובהק עם אשפוז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים . ביילודים עם חשיפה של למעלה מ-12 שעות למגנזיום הסיכון לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ יילודים היה גבוה פי 2.81, ובאלו עם מנה כוללת של למעלה מ-30 גרם, הסיכון היה גבוה פי 2.59 בהשוואה ליילודים עם חשיפה של 12 שעות ומטה או פחות מ-30 גרם, בהתאמה.

במילים אחרות, עבור כל חמישה תינוקות שנחשפו במשך לפחות 12 שעות למגנזיום במהלך החיים התוך-רחמיים, תינוק אחד צפוי להתאשפז ביחידת טיפול נמרץ ביילודים. עם חשיפה של לפחות 30 גרם ברחם, המספר המקביל הוא שישה תינוקות.

נראה כי קיים קשר מנה-תגובה ביילודים שנחשפו למגנזיום סולפט שניתן לאימהות במסגרת הטיפול למניעת רעלת היריון. על-בסיס ממצאים אלו החוקרים קוראים להקפיד על הערכה סטנדרטית במקרים של חשיפה לטיפול להערכת היפרמגנזמיה, בעיקר ביילודים שנחשפו במשך למעלה ממספר שעות לטיפול.

החוקרים מדגישים כי יש להתייחס בזהירות לממצאי המחקר מאחר שאינם עולים בקנה אחד עם דיווחים קודמים. עם זאת, המחקר כלל רק תינוקות שנולדו לאחר 35 שבועות היריון ומעלה.

Am J Obstet Gynecol 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן