אירועים סביב לידת בת עשויים להשפיע על גיל המנופאוזה בעתיד. בלמעלה מ-20,000 נשים בגיל העמידה, שלקחו חלק במחקר Sister Study, עולה כי לחשיפה תוך-רחמית ל-DES (Diethylstilbestrol), וכן למספר מאפיינים אימהיים, השפעה קטנה על תזמון גיל המעבר.
החוקרים כותבים כי לא מדובר בשינויים דרסטיים, אך העובדה כי גורם כלשהו במהלך הלידה עשוי להשפיע על אירוע המתרחש 50 שנים מאוחר יותר היא מרתקת.
לפני הלידה כמות הביציות בשחלות היא הגבוהה ביותר ועומדת על כ-5 מיליון ביציות בשבוע 24 להיריון. בזמן הלידה, נותרות כ-2 מיליון ביציות בלבד. כמות זו הולכת וקטנה עד לתום הפוריות עם המעבר למנופאוזה. מידע זה הוביל את החוקרים לתהות אם להיריון השפעה על מועד המנופאוזה. האם גורמים אימהיים, הסביבה או הלידה עצמה משפיעים על כמות הביציות עימן נולדת התינוקת? והאם יש לכך השפעה על גיל המנופאוזה?
כמחצית מהנשים במחקר הגיעו למנופאוזה לפני גיל 52 ונראה כי מאפיינים וחשיפות מסוימות אכן השפיעו מעט על מועד גיל המעבר. לאחר תקנון לגורמים דוגמת גזע, רמת השכלה, הכנסה משפחתית והרגלי עישון של ההורים, החוקרים מצאו כי ל-DES ההשפעה הבולטת ביותר על גיל המנופאוזה וחשיפה זו לוותה בהקדמת גיל המעבר בשנה.
החוקרים מדווחים על קשר חלש בין משקל לידה נמוך וסוכרת אימהית לפני ההיריון ובין מנופאוזה בגיל צעיר יותר בפחות משנה.
החוקרים מצאו רמז כי במידה וגיל האם בזמן לידת בת עמד על 35 שנים ומעלה, תתכן דחייה קלה במועד הופעת המנופאוזה באותה ילדה. לא זוהתה השפעה לסדר הלידה, חשיפה לעישון או הנקה.
החוקרים מציינים כי גורמים אחרים עשויים להסביר חלק מההבדלים הללו. ייתכן כי נוכחות אם מבוגרת, מעידה פשוט על יכולת הפריה בגיל מאוחר יותר כעדות להופעה מאוחרת של מנופאוזה.
העיקרון העולה מהמחקר הוא כי קצב ההתקדמות לתום תקופת הפוריות מגיל ההתבגרות והיכולת להרות ועד תום תקופת הפוריות ומנופאוזה, מושפעים מאוד מאירועים מוקדמים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!