במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pediatrics מדווחים חוקרים על החשיבות של גורמים תזונתיים בסיכון לאוסטיאופניה של פגות, כאשר מהממצאים עולה כי חומציות החלב וצריכת סידן רבה הם הגורמים התזונתיים העיקריים המלווים בסיכון מוגבר לאוסטיאופניה של פגות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הרכב התזונה של פגים משפיע על בריאות השלד ועל מינרליזציה של העצם לאחר הלידה, אך אין עדויות חד-משמעיות באשר לקשר בין הרכב התזונה והסיכון לאוסטיאופניה. המחקר הנוכחי נועד לבחון את ההשפעה של גורמים תזונתיים על אוסטיאופניה בפגים.
המחקר מקרה-ביקורת כלל תינוקות שנולדו לפני 32 שבועות היריון בין 2018 ו-2019. מדגם המחקר כלל 115 תינוקות, כאשר 46 נכללו בקבוצת המקרים ו-69 בקבוצת הביקורת. התוצאים שנבחנו כללו את רמות פוספטזה בסיסית בדם של מעל 900 יחידות/ליטר והיפופוספטמיה מתחת ל-4 מ”ג/ד”ל. החוקרים בחנו נתונים אודות ההיריון והלידה ונתוני מעקב קליני ותזונתי במהלך 8 שבועות לאחר הלידה.
מהנתונים עולה כי תינוקות שניזונו מחלב אם טרי מפוסטר עם חומציות דורנית של 4 ומעלה היו בסיכון גבוה פי 5.36 להתפתחות אוסטיאופניה (p=0.035). צריכה רבה יותר של סידן, בהשוואה לביקורות, גם כן לוותה בסיכון מוגבר לאוסטיאופניה (יחס סיכויים של 1.05, p=0.025), בעוד שנוכחות בן זוג (יחס סיכויים של 0.10, p=0.038) ומרווח זמן קצר בין תרופות סדטיביות (יחס סיכויים של 0.89, p=0.010) זוהו כגורמים המלווים בסיכון מופחת לאוסטיאופניה.
משקל לידה נמוך באופן קיצוני (יחס סיכויים של 5.49, p=0.028), אלח-דם (יחס סיכויים של 5.71, p=0.018) ותמיכה נשימתית פולשנית (יחס סיכויים של 1.09, p=0.007) זוהו כגורמי סיכון נוספים לאוסטיאופניה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חומציות וצריכת סידן רבה הם הגורמים התזונתיים העיקריים הקשורים עם אוסטיאופניה של פגות. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת השימוש בחלב אם עם חומציות נמוכה יותר, לפרסם המלצות לצריכת סידן ותוספים תזונתיים וגישות נוספות למניעת אוסטיאופניה בפגים במהלך השהות שלהם באשפוז.
הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
תוצאות מחקר זה מעניינות מאחר שחלקן לט נמצא בהלימה עם הידוע לנו בספרות. ברור כי משקל לידה נמוך, אלח דם והזדקקות לתמיכה נשימתית פולשנית יעלו את הסיכון להתפתחות אוסטאופניה של פגות. לא לגמרי ברור מדוע לאם עם בן זוג (לעומת אם יחידנית) או מרווח קצר יותר בין תרופות סדטיביות יעלו את הסיכון להתפתחות אוסטאופניה. הממצאים החדשים המופיעים במחקר זה הם כי חלב אם עם חומציות גבוהה או מתן סידן בכמות גדולה מעלים את הסיכון להתפתחות האוסטאופניה. יתכן כי יש לכך קשר לרמת הספיגה של הסידן ובעיקר הזרחן מן המזון. ביקורת על המאמר יכולה להיות כי החוקרים השתמשו בסמנים ביוכמיים לקביעת אוסטאופניה של פגות ולא בסימנים רנטגניים. נראה כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבדוק את גורמי הסיכון להתפתחות אוסטאופניה של פגות (במיוחד בפגים הניזונים מחלב אם).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!