למרות שלדיאטה עשויה להיות השפעה על הבריאות הנפשית והתפקוד הקוגניטיבי, מעדויות בספרות הרפואית עולה כי ההוכחות להשפעה חיובית של דיאטות ספציפיות על תפקודים אלו הן די חלשות, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת European Neuropsychopharmacology.

מהסקירה העדכנית ביותר של תחום הפסיכיאטריה התזונתית, החוקרים מרשת ECNP (European College of Neuropsychopharmacology) מצאו עדויות מוצקות לפיהן הקפדה על דיאטה קטוגנית עתירת שומנים ודלת פחמימות עשויה להפחית פרכוסים בילדים עם אפילפסיה. הם גם מאשרים כי דיאטה ים תיכונית עשויה לספק הגנה מפני דיכאון וחרדה.

בנוסף, כאשר החוקרים בחנו את ההשפעות של וויטמינים, הם מצאו כי הממצאים בספרות הרפואית הצביעו על קשר חזק בין חסר וויטמין B12 ובין סיכון מוגבר לעייפות, דיכאון והפרעות זיכרון. עוד זוהו עדויות שתמכו בחשיבות תיאמין על תסמינים של מערכת העצבים המרכזית, חומצה פולית נקשרה עם התפתחות תקינה של מערכת העצבים ברחם ובינקות ועם דיכאון במבוגרים; ניאצין נקשר עם דמנציה. עם זאת, גם במקרים של חסרים אלו, החשיבות של חסר תת-קליני או של חסרים קלים בהתפתחות הפרעות פסיכיאטריות לא היה ברור.

עם זאת, העדויות ליעילות תוספי וויטמין D או כל תוסף מזון כנגד תסמיני אוטיזם או הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות הן לא חד-משמעיות.

החוקרים זיהו מספר גדל של ראיות לקשר בין דיאטה לקויה ובין החמרת הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון. עם זאת, חלק גדול מהאמונות בנוגע להשפעות הבריאותיות של מוצרי מזון מסוימים לא זכו לתמיכה של עדויות מוצקות בספרות הרפואית ובמקרים רבים החוקרים זיהו עדויות סותרות.

החוקרים זיהו קשר בין הגדלת כמות סוכרים מזוקקים בדיאטה ובין עליה בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בעוד שצריכה גדולה יותר של דגים טריים וירקות סיפקה הגנה מפני מצבים אלו. עם זאת, ישנם מחקרים השוואתיים מעטים בנושא וחלק גדול מהם לא כללו מעקב ארוך דיו בכדי לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח. תוצאות התערבויות תזונתיות באוטיזם היו סותרות ולא נבחנו במטה-אנליזה קפדנית.

מצד שני, יש עדויות מוצקות לפיהן הרכב התזונה בשנים המוקדמות לחיים עשוי להשפיע על תפקוד המוח בגיל מבוגר יותר. דיאטה באיכות גבוהה נקשרה בקשר מובהק עם סיכון מופחת לליקוי קוגניטיבי ותפקוד קוגניטיבי טוב יותר בקשישים, בעוד שדיאטה לקויה לוותה בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי ובעיות רפואיות אחרות. אעפ”י כן, כיום אין הבנה טובה דיו של המנגנונים המטבוליים והתאיים בבסיס הקשרים הללו.

Eur Neuropsychopharmacol. 2019;29:1321-1332

לידיעה במדסקייפ