מה בין צריכת מוצרי חלב דלי שומן ובין הסיכון למחלת פרקינסון? (Neurology)

צריכת מוצרי חלב דלי שומן, דוגמת חלב רזה וחלב דל שומן ופרוזן יוגורט, מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת מוצרי חלב נפוצים ובין הסיכון למחלת פרקינסון בגברים ובנשים. הם השלימו ניתוח נתונים משני מאגרים פרוספקטיביים גדולים, Nurses’ Health Study (80,736 משתתפות) ו-Health Professionals Follow-up Study (48,610 משתתפים), עם סך כולל של 24 ו-26 שנות מעקב, בהתאמה. שני המחקרים מארצות הברית נערכו באמצעות שאלונים דו-שנתיים שנשלחו בדואר. הערכת צריכה תזונתית התבססה על שאלוני תזונה חוזרים לאורך המעקב.

במהלך המעקב זוהו 1,036 מקרים חדשים של מחלת פרקינסון, שזוהו באמצעות השאלונים הרפואיים ואושרו ע”י בחינת התיק הרפואי. החוקרים השלימו גם מטה-אנליזה שכללה את המחקר שלהם עם שלושה מחקרים פרוספקטיביים קודמים אודות צריכת חלב והסיכון למחלת פרקינסוןן ומחקר אחד להערכת כלל צריכת מוצרי חלב והסיכון למחלת פרקינסון.

מהתוצאות עולה כי בעוד שכלל צריכת מוצרי חלב לא נקשרה באופן מובהק עם הסיכון למחלת פרקינסון במדגם הנוכחי, צריכת מוצרי חלב דלי שומן נקשרה עם הסיכון למחלת פרקינסון. יחס הסיכון המתוקן בהשוואת אלו שצרכו לפחות שלוש מנות חלב דל-שומן בכל יום אל מול אלו שלא צרכו כלל מוצרי חלב אלו עמד על 1.34. קשר זה נבע מסיכון מוגבר למחלת פרקינסון על-רקע צריכת חלב רזה וחלב דל-שומן (יחס סיכון של 1.39). התוצאות היו דומות בנשים ובגברים.

במטה-אנליזה, סיכום הסיכון היחסי בהשוואת הקטגוריות הקיצוניות של צריכת חלב מכל סוג עמד על 1.56 והקשר בין צריכת מוצרי חלב יומית ומחלת פרקינסון הפך למובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.27).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים על קשר בין צריכת מוצרי חלב ובין עליה מתונה בסיכון למחלת פרקינסוןן בגברים ובנשים.

Neurology. Published online June 8, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן