במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מדווחים חוקרים כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהפחתת שיעורי התמותה במטופלים עם מדד מסת גוף או היקף מותניים גבוהים.
לדברי החוקרים, ניתן לצמצם את הסיכון המוגבר לתמותה עקב רקמת שומן עודפת באמצעות פעילות גופנית. עם זאת, המספר התיאורטי של מקרי תמותה הניתנים למניעה באמצעות פעילות גופנית עם השמנה בטנית והשמנה כללית, אינו ידוע.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם השמנה כללית והשמנה בטנית משפיעים על הקשר בין פעילות גופנית ותמותה מכל-סיבה ובחנו את השיעור המיוחס לאוכלוסיה (PAF או Population Attributable Fraction) ושנות החיים שנוספו בעקבות החשיפה.
מדובר במחקר עוקבה שכלל 334,161 גברים ונשים מאירופה. משך המעקב הממוצע עמד על 12.4 שנים, מקביל ל-4,154,915 שנות-אדם. מדדי גובה, משקל והיקף מותניים נמדדו במרפאה. הערכת פעילות גופנית התבססה על שאלונים למילוי עצמי.
מהנתונים עולה אינטראקציה משמעותית בין פעילות גופנית ומדד מסת הגוף וכן בין פעילות גופנית והיקף מותניים. הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה נמוך ב-16-30% באלו שהיו לא-פעילים באופן מתון בהשוואה לאלו שלא היו פעילים בקטגוריות של מדד מסת הגוף והיקף מותניים. הימנעות מכל חוסר פעילות גופנית עשויה באופן תיאורטי להביא להפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה בהיקף של 7.35%. ההערכות המקבילות בעקבות מניעת מהשמנת-יתר (מדד מסת גוף מעל 30) עמדו על 3.66% וההערכות בעקבות מניעת היקף מותניים גבוה היו דומות לאלו של חוסר פעילות גופנית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הירידה הגדולה ביותר בסיכון לתמותה תועדה בין שתי קבוצות הפעילות הנמוכות ביותר בקטגוריות שונות של השמנה בטנית וכללית, מכאן עולה כי גם למאמצים שנועדו לעודד עליה קטנה בפעילות הגופנית באנשים שאינם פעילים עשויה להועיל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!