דיאטה עתירה בדגים שמנים, כולל סלמון או פורל, הביאה לשינוי פרופיל חלקיקי HDL במחקר קטן בגברים ונשים מפינלנד עם הפרעה במטבוליזם של סוכר. ממצאי המחקר פורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת PLoS One.

אעפ”י שלא חל שינוי ברמות כולסטרול כללי, חלקיקי LDL או HDL, במשתתפים שהקפידו על דיאטה עתירה בחומצות שומן רב-בלתי-רוויות, זוהתה קורלציה משמעותית בין צריכת דגים ובין עליה בריכוזי חלקיקי HDL גדולים, כולל עליה בקוטר הממוצע של חלקיקי HDL ועליה בריכוז מרכיבי שומנים בחלקיקי HDL גדולים.

מדגם המחקר כלל 131 משתתפים עם הפרעה במטבוליזם של סוכר ומאפיינים של תסמונת מטבולית. המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלושה סוגי דיאטות. “הדיאטה הבריאה” כללה דגנים מלאים ודגנים שהביאו לעליה קטנה ברמות אינסולין, דגים שמנים שלוש פעמים בשבוע ושלוש מנות אוכמניות ביום. הדיאטה השנייה כללה המלצה רק להוספת דגנים מלאים ומוצרי דגנים עם עליה קטנה ברמות אינסולין לאחר-ארוחה לדיאטה הרגילה של המשתתפים. בדיאטה השלישית, ששימשה כקבוצת הביקורת, המשתתפים הוסיפו לחם מקמח מלא לדיאטה הרגילה והגבילו את צריכת דגים לארוחה אחת בשבוע.

החוקרים בחנו את דגימות הדם של 37 בין 44 משתתפים שהקפידו על דיאטה בריאה. בהשוואה לקבוצת הביקורת ודיאטת הדגנים, תועדה עליה משמעותית ברמות חומצות שומן אומגה-שלוש בקרב אלו שהקפידו על הוספת שלוש מנות דגים בשבוע. עוד זוהה קשר בין השינוי בריכוז חלקיקי HDL גדולים ובין השינוי בצריכת דגים ובריכוז חומצות שומן אומגה-שלוש בדם. לא זוהה שינוי באף אחד מהמטבוליטים שנמדדו באלו שהוסיפו דגנים מלאים ודגנים שהובילו לעליה קטנה ברמות אינסולין.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר עשויים לספק הסבר חלקי להשפעות המגנות של צריכת דגים מפני טרשת עורקים.

PLoS One 2014

לידיעה במדסקייפ