מתוצאות מחקר אקראי-מבוקר חדש, שפורסמו במהדורת ינואר של כתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, עולה כי טיפול אימונותרפי תת-לשוני (SLIT או Sublingual Immunotherapy) כנגד אלרגיה לבוטנים הביא לדה-סנסיטיזציה בדרגה מתונה עם תופעות לוואי מינימאליות בהשוואה לפלסבו.
החוקרים כותבים כי זהו המחקר הרב-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו הראשון להערכת SLIT לטיפול באלרגיה לבוטנים. המחקר ענה על תוצא הסיום העיקרי שלו והוכיח כי הטיפול הביא לדה-סנסיטיזציה מובהקת סטטיסטית במרבית המשתתפים, בהשוואה לפלסבו.
לאחר מבחן תגר מזון בתחילת המחקר של עד 2 גרם אבקת בוטנים, 40 משתתפים בגילאי 12-37 שנים חולקו באקראי לקבוצת פלסבו או אימונותרפיה תת-לשונית. לאחר 44 שבועות, בוצע מבחן תגר במינון של 5 גרם, המחקר לא היה סמוי ומטופלי פלסבו חצו לטיפול SLIT במינון גבוה יותר. מבחן תגר נוסף עם 5 גרם אבקת בוטנים בוצע לאחר 44 שבועות. החוקרים השוו את תוצאות מבחן התגר בשתי הקובצות, כאשר הצלחה הוגדרה עם צריכה מוצלחת של 5 גרם או לפחות עליה של פי עשר באבקת בוטנים, בהשוואה לסף בתחילת המחקר.
ב-14 מבין 20 המטופלים ב-SLIT (70%) הודגמה תגובה חיובית לאחר 44 שבועות אימונותרפיה, זאת בהשוואה ל-3 מבין 20 מטופלים (15%) בקבוצת הפלסבו (p<0.001). בחולים שהגיבו בקבוצת ההתערבות נרשמה עליה בחציון המינונים שנצרכו של אבקת בוטנים, מ-3.5 ל-496 מ”ג. חציון המינון שנצרך בהצלחה עלה עוד ל-996 מ”ג לאחר 68 שבועות. בקרב משתתפים שחצו מקבוצת הפלסבו לקבוצת ההתערבות, 44% הגיבו לטיפול עם עליה בחציון המינון שנצרך בהצלחה מ-21 ל-496 מ”ג.
לאורך המחקר ניתנו סך כולל של 11,854 מינוני SLIT (פלסבו ובוטנים), וכ-1.1% מאלו דרשו טיפול לתופעות לוואי. מרבית האירועים (125/127 משתתפים) היו בחומרה קלה וטופלו בעיקר עם נוגדי-היסטמינים פומיים. בנוסף, משתתף אחד נדרש לטיפול באלבוטרול בלבד ואחד נדרש לאפינפרין ונוגד-היסטמינים.
החוקרים זיהו בסה”כ 240 תופעות לוואי, למרות שהם קבעו כי מרביתן לא היו קשורים לתרופת המחקר (97.5%), כולל זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, הפרעות במערכת העיכול וכאבי ראש. מבין החולים בקבוצת ההתערבות, 36% פיתחו תופעות לוואי, בהשוואה ל-31% בקבוצת הפלסבו ו-33% בקבוצת החולים שחצו מקבוצת הפלסבו לטיפול במינון גבוה.
מעבר לתגובה הקלינית למבחן תגר לבוטנים, החוקרים העריכו את רמות אימונוגלובולינים מסוג PN-IgE (Peanut Immunoglobulin E) בשתי הקבוצות וזיהו עליה מובהקת סטטיסטית במשתתפים בקבוצת ההתערבות לאחר 44 שבועות (p=0.035). עם זאת, עליה זו לא הייתה משמעותית בין שבועות 44 ו-68. השינוי ברמות האימונוגלובולינים בקרב מטופלי פלסבו או באלו שחצו לטיפול במינון גבוה לא היה משמעותי.
החוקרים גם זיהו עליה משמעותית בנוגדני IgG4 ספציפיים לבוטנים לאחר 44 שבועות במטופלים בקבוצת ההתערבות, אך לא לאחר 44 ו-68 שבועות. באלו שחצו לטיפול במינון-גבוה, זוהתה עליה מובהקת סטטיסטית ברמות נוגדני PN-IgG4 לאחר 44 שבועות, אך לא חל שינוי משמעותי ברמות הנוגדנים במשתתפים בקבוצת הפלסבו באותה עת.
למרות השינויים האימונולוגיים, החוקרים לא זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בשינוי מתחילת המחקר עד לאחר 44 שבועות ברמות PN-IgE או PN-IgG4 בין אלו שהגיבו לטיפולי SLIT ואלו שלא הגיבו לטיפול. כמו כן, לא זוהה הבדל משמעותי בין אלו שחצו לטיפול במינון-גבוה והגיבו ואלו שלא הגיבו לטיפול.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, אך לדעתם מדובר בצעד נוסף לקראת אפשרות טיפול בחולים אלו עם אלרגיה למזון, שכן כיום האפשרות היחידה היא להימנע ממזונות אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!