מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Annals of Internal Medicine עולה כי חוסר שינה עלול לפגוע במאמצים לירידה במשקל באמצעות דיאטה ופעילות גופנית.
לדברי החוקרים, חולים רבים סובלים כיום מעודף-משקל או השמנת-יתר, וירידה במשקל באמצעות שינויים תזונתיים הינה דרך מקובלת להפחתת הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעודף רקמת שומן. עם זאת, השינויים הנוירו-אנדוקריניים הנלווים לחוסר שינה בנוכחות הגבלה קלורית מרמזים כי שינה לא-מספקת עשויה לפגוע בתועלת של ההתערבויות התזונתיות הנפוצות במקרים אלו.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם הגבלה חוזרת של זמן השינה השפיעה על כמות המשקל שאבדה בעקבות דיאטה, הגבירה את הרעב והשפיעה על רמות לפטין וגרלין בדם. הם גם בחנו שינויים ברמות קורטיזול, אפינפרין, נוראפינפרין, תירואיד והורמון גדילה בעקבות חסר השינה.
10 מבוגרים לא-מעשנים, בעלי עודף-משקל (3 נשים ו-7 גברים), בגיל ממוצע של 41 שנים ומדד מסת גוף בטווח 25-32 ק”ג למ”ר, חולקו באקראי ל-14 ימי דיאטה ו-8.5 שעות שינה בלילה, ולאחר מכן למשך 14 ימי דיאטה ו-5.5 שעות שינה בלילה.
המחקר נערך במעבדת שינה, והמשתתפים היו סדנטריים ובילו את שעות העירות שלהם בביצוע עבודות משרדיות בבית או פעילויות פנאי.
מהמחקר עולה כי משך שינה ירוד הקטין את שיעור הירידה במשקל בצורת שומן בשיעור של 55%. משתתפים שישנו 8.5 שעות בלילה ירדו בממוצע 1.4 ק”ג, ואלו שישנו 5.5 שעות בלילה ירדו בממוצע 0.6 ק”ג (p=0.043).
כמו כן, חסר שינה הגדיל ב-60% את אובדן מסת גוף ללא-שומן. משתתפים שישנו 8.5 שעות בלילה ירדו בממוצע 1.5 ק”ג, בעוד שאלו שישנו 5.5 שעות ירדו בממוצע 2.4 ק”ג (p=0.002).
מהמחקר עולה כי שינה בת 5.5 שעות הובילה לעליה ברעב ובריכוז גרלין בצום, לאחר-ארוחה ולאחר 24 שעות, אך הפחיתה את RME (Resting Metabolic Rate) וריכוז אפניפרין בדם לאחר 24 שעות. ריכוז לפטין ירד במקביל לירידה במשקל ובהשמנה, ללא תלות בהשפעת חסר שינה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!