זריקה בודדת לחסימת עצב פמוראלי מלווה בסיכון מוגבר לנפילות לאחר ניתוח אורתופדי

מקור: Br J Anesthesia

בחולים לאחר ניתוח אורתופדי של גפה תחתונה שקיבלו זריקה יחידה לחסימת עצב פמוראלי תועד סיכון מוגבר לנפילות בשלב המוקדם לאחר ההתערבות הניתוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Anesthesia.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה 34 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת הסיכון לנפילות לאחר קבלת זריקה יחידה לחסימת עצב פמורלי.  ניתוח הנתונים כלל מבוגרים וילדים (טווח גילאים במחקרים של 26.0-70.8 שנים) שעברו ניתוח אורתופדי של גפה תחתונה.

החולים קיבלו זריקה יחידה לחסימת עצב פמורלי במשולש הפמוראלי, אשר בוצע בתוך שעה לפני התחת הרדמה או שעה לאחר סיום הניתוח. הם נבחנו אל מול אלו שקיבלו שיכוך כאבים סיסטמי, חסם נוירו-אקסיאלי, הרדמה מקומית, חסם עצב היקפי ללא מעורבות מוטורית, או ללא חסימה/חסם דמה.

התוצא העיקרי היה היארעות נפילות לכל משתתף בתוך 96 שעות מתום הניתוח; תוצאים משניים כללו את היארעות מנבאי נפילות.

בקרב אלו לאחר חסם עצב פמורלי עם זריקה יחידה תועדה עליה משמעותית באירועי נפילה, בהשוואה לאלו לאחר חסם תעלת אדוקטורים (סיכון יחסי של 4.39, רווח בר-סמך 95% של 1.30-14.83), חסם נוירו-אקסיאלי (סיכון יחסי של 6.35, רווח בר-סמך 95% של 1.16-34.82) או שיכוך כאבים סיסטמי (סיכון יחסי של 6.43, רווח בר-סמך 95% של 1.19-34.80).

השימוש בזריקה יחידה לחסם עצב פמורלי לווה בסיכון מוגבר לנפילות, בהשוואה לטכניקות חסימה ללא מעורבות מוטורית (סיכון יחסי של 2.75, רווח בר-סמך 95% של 1.19-6.34).

הן מחקרים בסיכון נמוך והן מחקרים שאינם בסיכון נמוך הצביעו על עליה בסיכון לנפילת לאחר חסם עצב פמורלי בזריקה יחידה (סיכון יחסי של 4.78, רווח בר-סמך 95% של 1.66-13.72 וסיכון יחסי של 2.96, רווח בר-סמך 95% של 1.20-7.29, בהתאמה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לצד היתרונות האפשריים, לצורות נוספות של חסם עצב היקפי תתכן השפעה מזיקה וחשוב לכלול הסבר על הסיכון לנפילה לאחר חסם עצב פמורלי בזריקה יחידה.

Br J Anesthesia, Dec 31, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן