עישון מריחואנה מסוכן לאחר קרע מפרצת מוחית (Stroke)

עישון מריחואנה עלול להיות מסוכן בחולים לאחר דימום תת-עכבישי עקב קרע מפרצת מוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke, המצביעים על קשר בין שימוש בקנאביס ואיסכמיה מוחית מאוחרת לאחר קרע מפרצת, עם סיכון מוגבר לליקוי תפקודי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות של 1,014 חולים שטופלו בשל דימום תת-עכבישי על-רקע קרע מפרצת מוחית במרכז יחיד לאורך 12 שנים. כל החולים עברו בדיקות שתן לרעלים בעת הקבלה לאשפוז.

מבין אלו, ב-367 חולים (36.2%) הייתה עדות לאיסכמיה מוחית מאוחרת, ב-509 חולים (50.2%) רמת התפקוד הייתה לקויה, כפי שנקבע לפי מדד mRS (Modified Rankin Scale) של מעל 2 נקודות ו-137 חולים (13.5%) הלכו לעולמם.

החוקרים מדווחים כי ב-46 חולים (4.5%) התקבלה תשובה חיובית לנוכחות THC בבדיקת שתן, המעידה על שימוש בקנאביס ב-3 הימים האחרונים במקרה של שימוש חד-פעמי או במהלך 30 הימים האחרונים במקרה של שימוש תדיר בקנאביס. ב-968 בדיקת השתן הייתה שלילית ל-THC.

שיעורי איסכמיה מוחית מאוחרת היו גבוהים יותר משמעותית בקרב חולים עם דימום תת-עכבישי ועדות ל-THC בשתן, בהשוואה לאלו שנמצאו שליליים ל-THC (52.2% לעומת 35.4%, p=0.03).

מניתוח סטטיסטי מותאם עלה כי קשר בלתי-תלוי בין שימוש בקנאביס ובין סיכון מוגבר לאיסכמיה מוחית מאוחרת (יחס סיכויים של 2.7, p=0.003).

החוקרים מציינים כי שימוש בקוקאין, מתאפמטינים וטבק לא נקשר עם סיכון מוגבר לאיסכמיה מוחית מאוחרת.

ממצאי המחקר מעידים עוד על שיעור גבוה יותר של וזוספאזם אנגיוגרפי בקרב משתמשים בקנאביס (88.9% לעומת 70.5%, בהתאמה, p=0.008). איסכמיה מוחית מאוחרת זוהתה ב-50% מהמשתמשים בקנאביס עם וזוספאזם, בהשוואה ל-39% מאלו שלא השתמשו בסם, ממצאים התומכים בוזוספאזם כסיבה אפשרית לסיכון המוגבר לאיסכמיה מוחית מאוחרת.

Stroke. Published online January 6, 2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן