דליריום לאחר-ניתוח מלווה בירידה ארוכת-טווח בתפקוד הקוגניטיבי

מקור: JAMA Internal Med

מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי במבוגרים שפיתחו דליריום לאחר ניתוח תועד סיכון גבוה יותר לאשפוזים חוזרים וירידה ארוכת-טווח בתפקוד הקוגניטיבי. החוקרים מציינים כי אשפוזים חוזרים, המהווים סמן לתחלואה ושבריריות, נקשרו עם ירידה בתפקוד הקוגניטיבי אך לא הסבירו את ההשפעה של דליריום.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקר עוקבה במטרה לקבוע אם אשפוזים חוזרים עמדו בבסיס הקשר בין דליריום לאחר ניתוח ובין ירידה ארוכת-טווח בתפקוד הקוגניטיבי. מדגם המחקר כלל 560 קשישים (גיל ממוצע של 76.7 שנים, 58% נשים) שהיו מיועדים לניתוח אלקטיבי מג’ורי בשני בתי חולים בבוסטון בין 2010 ו-2013.

הערכת דליריום הושלמה במהלך האשפוז הראשוני, כאשר מידע אודות אשפוזים חוזרים נלקח מדיווחים, תביעות ביטוח ורשומות רפואיות. שינויים בתפקוד הקוגניטיבי נבדקו לאורך 60 חודשים על-בסיס מדד משולב להערכת תפקוד קוגניטיבי כללי על-פי מספר מבחנים נוירו-פסיכולוגיים.

מהנתונים עלה כי 134 משתתפים (24%) פיתחו דליריום לאחר ניתוח. בקרב משתתפים שפיתחו דליריום תועד שיעור אשפוזים חוזרים גבוה ב-42%, בהשוואה לאלו שלא פיתחו דליריום.

כל אשפוז חוזר לווה בירידה של 0.19 יחידות במדד תפקוד קוגניטיבי בכל שנה ודליריום לווה בירידה של 0.33 יחידות בכל שנה.

דליריום נותר קשור עם הידרדרות קוגניטיבית ארוכת-טווח, גם לאחר תקנון לאשפוז חוזר. עוד עולה מהנתונים כי אשפוזים חוזרים לא עמדו בבסיס הקשר בין התפתחות דליריום לאחר-ניתוח ובין ירידה קוגניטיבית ארוכת-טווח.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של יישום גישות למניעת דליריום ולצמצם אשפוזים חוזרים של קשישים. הם ממליצים להתייחס לדליריום לאחר-ניתוח כסיבוך העלול להיות בעל השלכות ארוכות-טווח.

JAMA Internal Med, June 8, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן