האם חשיפה לחומרי הרדמה מעלה את הסיכון לדמנציה ומחלת אלצהיימר? (J Am Geriatr Soc)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatric Society עולה כי חשיפה לחומרי הרדמה אינה מלווה בעליה בסיכון לדמנציה או מחלת אלצהיימר בחולים מבוגרים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין חשיפה לחומרי הרדמה והסיכון לדמנציה או מחלת אלצהיימר במסגרת מחקר עוקבה, שכלל משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, ללא דמנציה בתחילת המחקר.

מדגם המחקר כלל 3,988 משתתפים שדיווחו באופן עצמי על פרוצדורות כירורגיות קודמות עם הרדמה כללית או ספינאלית/אפידוראלית בתחילת המחקר ודיווחו על פרוצדורות חדשות כל שנתיים. החוקרים השוו בין חולים שהשלימו ניתוח בסיכון גבוה עם הרדמה כללית, ניתוח אחר עם הרדמה כללית, וניתוח אחר עם הרדמה נוירואקסיאלית ובין אלו ללא ניתוח וללא הרדמה.

בתחילת המחקר, 254 משתתפים (6%) דיווחו כי מעולם לא נחשפו לחומרי הרדמה; 248 (6%) דיווחו על ניתוח אחד לפחות בסיכון גבוה עם הרדמה כללית, 3,363 (84%) דיווחו על לפחות ניתוח אחד עם הרדמה כללית, ו-123 (3%) דיווחו על לפחות ניתוח אחד עם הרדמה נוירואקסיאלית. לא תועד קשר בין ניתוח בסיכון גבוה עם הרדמה כללית ובין סיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון של 0.86) או מחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 0.95), בהשוואה לאלו שלא נחשפו לחומרי הרדמה.

בנבדקים עם היסטוריה כלשהי של ניתוח אחר עם הרדמה כללית תועד סיכון נמוך יותר לדמנציה (יחס סיכון של 0.63) ומחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 0.65), בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של חשיפה לחומרי הרדמה. לא תועד קשר בין חשיפה לאחרונה לחומרי הרדמה ובין דמנציה או מחלת אלצהיימר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אין קשר בין חשיפה לחומרי הרדמה ובין דמנציה או מחלת אלצהיימר בחולים מבוגרים.

J Am Geriatr Soc. 2016;64(3):602-607

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן