חולים שקיבלו היתר לאובדנות בסיוע אדם אחר (Assisted Suicide) בשל הפרעות פסיכיאטריות בהולנד, שם הדבר מותר בחוק, סובלים לעיתים קרובות מהיסטוריה של מחלה פסיכיאטרית הכוללת הרבה יותר מדיכאון עמיד לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת JAMA Psychiatry. מהנתונים עולה עוד כי המתת חסד מאושרת לעיתים קרובות למרות חוסר הסכמה בין הרופאים המטפלים והפסיכיאטרים באשר למקרים העונים על הקריטריון של סבל בלתי-נסבל.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את המאפיינים של חולים פסיכיאטרים שקיבלו היתר ל-EAS (Euthanasia or Assisted Suicide) ובחנו את סיכומי המקרים הזמינים בהולנד נכון ל-1 ביוני, 2015. שני פסיכיאטרים בכירים סקרו את הרשומות ובסך הכל זיהו 66 מקרים בין השנים 2011-2014.
מבין 66 המקרים שנסקרו, 70% היו נשים. בסיכומו של דבר, 32% מהחולים היו בגילאי 70 ומעלה, 44% היו בגילאי 50-70 ו-24% היו בגילאי 30-50 שנים. מרבית החולים סבלו ממחלה כרונית חמורה, עם היסטוריה של נסיונות אובדני ואשפוזים פסיכיאטרים. מרביתם סבלו מהפרעות אישיות ותוארו כבודדים או מבודדים חברתית. הפרעות דיכאון היו ההפרעה העיקרית ב-55% מהמקרים. מחלות אחרות כללו הפרעה פסיכוטית, הפרעת דחק בתר-חבלתית או חרדה, הפרעה סומאטופורמית, הפרעה נוירוקוגניטיבית והפרעות אכילה, כמו גם אבל ממושך ואוטיזם.
מחלות רקע עם ליקוי תפקודי היו נפוצות. 41% מהרופאים שביצעו EAS היו פסיכיאטרים (27 רופאים). 27% מהחולים עברו את הפרוצדורה ע”י הרופא המטפל שלהם, 14 מהרופאים עבדו במרפאות End-of-Life Clinic, מרפאת המתת חסד ניידת.
ההתייעצויות עם רופאים אחרים היו נרחבות, אך ב-11% מהמקרים לא הייתה התייחסות פסיכיאטרית עצמאית וב-24% מהמקרים הייתה חוסר הסכמה בין היועצים. מהסקירה עלה כי מקרה אחד לא ענה על הקריטריונים הקבועים בחוק.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!