תוצאות טובות יותר בחולים המתאשפזים בגין אירועים מוחיים במהלך שעות העבודה (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בחולים עם אירועים מוחיים, המתאשפזים מעבר לשעות העבודה ובסופי שבוע או בימי חג, הסיכוי לקבלת טיפול בהתאם להנחיות הוא קטן יותר. בחולים אלו תוצאות פחות טובות בטווח הקצר, בהשוואה לחולים המאושפזים במהלך שעות העבודה הנורמאליות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי “אפקט סוף השבוע” הוכח במגוון מצבים רפואיים וכעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של זמן האשפוז על מגוון תהליכים ומדדי תוצאים לאחר אירוע מוחי.

החוקרים התבססו על נתוני National Scottish Data לשנים 2005-2013 וסיווגו את זמן האשפוז לאשפוז במהלך ימות השבוע, לילות השבוע, או סופי שבוע/ימי חג. המדד העיקרי שנבחן היה בדיקת בליעה ביום האשפוז (יום 0), הדמיית מוח (יום 0 או 1), אספירין (יום 0 או 1), אשפוז ליחידת אירוע מוחי (יום 0 או 1) וטיפול תרומבוליזה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת יחס הסיכויים לתמותה ושחרור לבית/למוסד הקבוע.

החוקרים זיהו 52,276 מקרים של אירועים מוחיים. בהשוואה לימות השבוע, יחסי הסיכויים המתוקנים לאשפוז מוקדם ביחידת אירועים מוחיים עמדו על 0.81 באשפוזים בלילות השבוע ו-0.64 בסופי שבוע/ימי חג; להדמיה מוחית מוקדמת  עמדו יחסי הסיכויים על 1.30 ו-1.43, בהתאמה; לבדיקת בליעה באותו יום עמדו על 0.86 ו-0.85; לטיפול תרומבוליזה עמדו יחסי הסיכויים על 0.85 ו-0.85, בהתאמה. יחסי הסיכויים לתמותה לאחר שבוע, תמותה לאחר 30 ימים ושחרור לאחר 30 ימים לאחר אשפוז בסוף השבוע עמדו על 1.17, 1.08 ו-0.90, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אירוע מוחי המתאשפזים מעבר לשעות העבודה התוצאות פחות טובות.

J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2016;87(2):138-143

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן