השוואה בין Eletriptan ובין Paracetamol להקלה על כאב לאחר טיפול בנזעי חשמל (J ECT)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journal of ECT עולה כי הן Eletriptan (רילרט) והן Paracetamol (אקמול) מביאים להקלה בכאבי ראש לאחר טיפול בנזעי חשמל (ECT או Electroconvulsive Therapy), אך Eletriptan היה עדיף בהקלה על עוצמת ומשך כאבי הראש באוכלוסיית חולים זו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחר טיפול בנזעי חשמל, כאבי ראש נפוצים מאוד, אך אינם מדווחים באופן מספק. כעת הם ביקשו לבחון את היעילות והסבילות של Eletriptan לעומת Paracetamol להתוויה זו.

מדגם המחקר כלל 20 חולים לאחר טיפול בנזעי חשמל, שדיווחו על כאבי ראש לאחר הגיוס למחקר; הם השלימו שאלון להערכת כאבי הראש וכן הערכת חומרת כאבי הראש לפי סולם VAS. הערכה על-פי מדד VAS הושלמה שוב לאחר 30 דקות, שעתיים וארבע שעות לאחר הטיפול התרופתי. החלוקה לטיפול תרופתי הייתה אקראית.

מבין 72 החולים שנבחנו במסגרת המחקר, 28% התלוננו על כאבי ראש (20 חולים) ו-95% השלימו את פרוטוקול טיפול המחקר (19 חולים). 11 חולים (55%) דיווחו על כאבי ראש מפושטים ו-9 חולים דיווחו על כאבי ראש ממוקמים (45%). שמונה חולים (40%) דיווחו על כאב ראש לוחץ, 7 סבלו מכאב עז ו-5 חולים סבלו מכאב עמום. ב-14 חולים (70%), כאבי הראש השתפרו עם שינה. ממוצע חומרת כאב הראש לפי סולם VAS עמדה על 54.2 בקבוצת הטיפול ב- Eletriptan ו-51.6 בקבוצת הטיפול ב-Paracetamol בתחילת המחקר, 17.9 ו-35, בהתאמה, לאחר 30 דקות (p<0.0001) ו-1.7 ו-21.1, בהתאמה, לאחר שעתיים(p<0.0001). לאחר ארבע שעות, אף אחד מהמטופלים ב- Eletriptan לא סבל מכאבי ראש, בעוד שבקבוצת הטיפול ב-Paracetamol, מדד VAS עמד על 4.8 (p=0.120). ממוצע משך כאבי הראש עמד על 1.61 שעות בקבוצת הטיפול ב- Eletriptan לעומת 3.55 שעות בקבוצת הטיפול ב-Paracetamol (p<0.0001).

מהממצאים עולה כי הן Eletriptan והן Paracetamol הביאו להקלה בכאבי ראש לאחר טיפול בנזעי חשמל, אך Eletriptan היה טוב יותר בהקלה על חומרת ומשך כאבי הראש בחולים אלו.

J ECT. 2015 Jun;31

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן