הערכת תוצאות טיפול ב-Risperidone בזריקה ארוכת-טווח לאחר התקף סכיזופרניה ראשון (JAMA Psychiatry)

לאחר התקף סכיזופרניה ראשון, התחלת טיפול בזריקה ארוכת-טווח של תרופה אנטי-פסיכוטית טובה יותר מהתחלת טיפול אנטי-פסיכוטי פומי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת JAMA Psychiatry. החוקרים מדווחים כי זריקת Risperidone ארוכת-טווח נמצאה עדיפה על מתן פומי של Risperidone בכל הנוגע למדדי התלקחות ובקרת תסמינים.

מדגם המחקר כלל 86 חולים לאחר התקף סכיזופרניה ראשון לאחרונה, שחולקו באקראי לטיפול בזריקה ארוכת-טווח של Risperidone (43 חולים) או טיפול פומי ב-Risperidone (43 חולים) למשך 12 חודשים. המינון של Risperidone פומי עמד על 2 מ”ג ליום, אך חלק מהחולים נדרשו למינונים הרבה יותר גבוהים, כך שהמינון הממוצע עמד על 3.6 מ”ג ליום. המינון של Risperidone בזריקה ארוכת-טווח עמד על 25 מ”ג כל שבועיים.

מחצית מהמשתתפים בכל קבוצה חולקו בו-זמנית באקראי לטיפול קוגניטיבי לשיפור התפקוד הקוגניטיבי או לאימון להתנהגות בריאה במטרה להביא לשיפור אורחות החיים והבריאות הכללית.

רק 7% מהחולים שחולקו לטיפול ב- Risperidone בזריקה ארוכת טווח סירבו לטיפול, עדות לקבלת אפשרות טיפול אנטי-פסיכוטי בצורת זריקות.

החוקרים מדווחים על הבדל בולט של פי שש בשיעורי ההתלקחות לאחר שנה אחת בין שתי הקבוצות, לטובת Risperidone במתן בצורת זריקה ארוכת-טווח. ההתלקחות הפסיכוטית ו/או שיעורי ההישנות עמדו על 5% בקבוצת הטיפול בזריקה ארוכת-טווח לעומת 33% בקבוצת הטיפול פומי (ירידה של 84.7% בסיכון היחסי). הטיפול בזריקה ארוכת טווח הביא גם לבקרה טובה יותר בהלוצינציות ומחשבות שווא.

ההיענות לטיפול התרופתי הייתה טובה יותר בקבוצת הטיפול בזריקות ארוכות-טווח, בהשוואה לטיפול פומי, ולוותה במניעת התלקחות ו/או הישנות ומניעת התפרצות תסמינים פסיכוטיים.

מהמחקר עולה כי טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות בצורת זריקה ארוכת-טווח מקובל ע”י חולי סכיזופרניה בשלב מוקדם לאחר התחלת ההפרעה הפסיכיאטרית והינו אפשרות מצוינת למניעת הישנות תסמינים פסיכוטיים ואשפוזים על-רקע הפרעה פסיכיאטרית.

שתי ההתערבויות הפסיכו-סוציאליות לא הובילו להבדלים משמעותיים בכל הנוגע לבקרת תסמינים או מניעת הישנות תסמינים פסיכוטיים או אשפוזים, ולא תוארו אינטראקציות משמעותיות בין שתי התרופות ובין שני הטיפולים הפסיכו-סוציאלים. הפסקה מוקדמת של הטיפול בשל אי-סבילות של תופעות הלוואי הייתה נפוצה יותר עם טיפול פומי בהשוואה לטיפול בזריקות (21% לעומת 10%, P=0.14).

JAMA Psychiatry. Published online June 24, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן