האם יש תועלת לטיפול תרומבוליטי בחולים עם אירועים מוחיים קלים? (מתוך כנס ה-ESC)

משני מחקרים רטרוספקטיביים קטנים עולה כי טיפול רה-וסקולריזציה עשוי להועיל לחולים עם אירועי מוחי איסכמי קל. תוצאות שני המחקרים הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-24 ה-European Stroke Conference.

החוקרים הסבירו כי בפועל, נדיר מאוד לבחור בטיפול ב-tPA (Tissue Plasminogen Activator) מטפלים בחולים עם אירוע מוחי קל מאוד בשל חשש מהתמרה המורגית. אך במחקרים הנוכחיים, בחולים עם אירוע מוחי קל טופלו בתרומבוליזה או טיפול תוך-עורקי תועדו תוצאות טובות יותר בהשוואה לאלו שטופלו שמרנית.

המחקר הראשון התמקד בחולים עם חסימה של כלי דם גדול שפנו עם תסמינים קלים. החוקרים מציינים כי חולים אלו לרוב אינם מיועדים לטיפול רה-וסקולריזציה מאחר והתסמינים קלים אך עדיין קיים סיכון גבוה לתמותה ותחלואה.

במחקר זה השוו החוקרים את התוצאות בחולים עם אירוע מוחי קל לאחר רה-וסקולריזציה עם tPA או טיפול תוך-עורקי אל מול טיפול שמרני.

מדגם המחקר כלל חולים עם אירוע מוחי קל (מדד NIHSS של 1-7) בתוך 24 שעות ועדות הדמייתית לחסימת כלי דם גדול. מבין 2,636 חולים שנסקרו למחקר, 126 ענו על הקריטריונים של חסימת כלי דם גדול. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63 שנים, עם מדד NIHSS ראשוני ממוצע של 4 נקודות ומרווח זמן ממוצע מהופעת התסמינים של שש שעות.

מבין אלו, 25 חולים השלימו טיפול רה-וסקולריזציה (14 טופלו ב-tPA, 6 קיבלו טיפול תוך-עורקי ו-5 טופלו בשתי הגישות). הנתונים לאחר שלושים ימים היו זמינים עבור 89 חולים.

מהתוצאות עולה כי לאחר תקנון למדד mRS (Modified Rankin Score) הבסיסי, מדד NIHSS והזמן שחלף מהופעת התסמינים, ב-76% מהחולים בקבוצת ההתערבות תועדו תוצאות טובות (מדד mRS של 0-2 לאחר 30 ימים), בהשוואה ל-60% מאלו שטופלו שמרנית (יחס סיכויים של 2.7).

כאשר החוקרים התמקדו רק ב-62 החולים שהתקבלו בתוך שש שעות (23 מהם השלימו טיפול רה-וסקורליזציה), תוצאות טובות תועדו ב-78% מהחולים בקבוצת טיפול רה-וסקולריזציה לעומת 54% מהמטופלים שמרנית (יחס סיכויים של 4.5, P=0.28).

החוקרים קבעו כי הערכה מהירה של כלי הדם וזיהוי חסימה של כלי דם גדול בחולים עם תסמינים קלים עשוייה להוביל לטיפול אגרסיבי יותר.

במחקר השני דיווחו חוקרים על תוצאות סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות של חולים עם אירועים מוחיים שפנו למרכז אקדמי לטיפול באירועים מוחיים בתוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים, עם מדד NIHSS של עד 5 נקודות או חסר שהשתפר במהירות, וטופלו ב-tPA (22 חולים) או שמרנית (68 חולים).

מהתוצאות עלה כי בחולים שטופלו ב-tPA תועד סיכוי גבוה יותר לשיפור במדד NIHSS עד לשחרור מבית החולים. באופן ספציפי, ב-20 מבין 22 החולים שטופלו ב-tPA (90.9%) תועדה ירידה של 2 נקודות ומעלה במדד NIHSS בעת השחרור, זאת בהשוואה ל-25 מבין 68 החולים שטופלו שמרנית (36.7%).

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן