האם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים? (J Clin Endocrinol Metab)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי למרות שבאופן כללי אין קשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ובין אירועים מוחיים, בחולים צעירים ובאלו עם ריכוזי TSH גבוהים יותר ייתכן סיכון מוגבר לאירועים מוחיים.

החוקרים כותבים כי בעבר זוהה קשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ובין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, כאשר רובם משותפים לגורמי הסיכון לאירועים מוחיים; עם זאת, סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לא הדגימו קשר בין תת-פעילות תת-קלינית  של בלוטת התריס ובין הסיכון לאירועים מוחיים.

במטרה לבחון אם ישנן קבוצות חולים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס בהן קיים סיכון מוגבר לאירועים מוחיים. החוקרים מהולנד ערכו ניתוח נתונים אודות למעלה מ-47,500 משתתפים מ-17 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים להערכת אירועים מוחיים ו/או אירועים מוחיים פטאליים.

בסיכומו של דבר, לא תואר קשר בין תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס ובין אירועים מוחיים או אירועים מוחיים פטאליים. עם זאת, זוהתה עליה של פי 3.32 בסיכון לאירועים מוחיים ועליה של פי 4.42 בסיכון לאירועים מוחיים פטאליים בקבוצת הגילאים 18-49 שנים (בהשוואה למשתתפים עם פעילות תקינה של בלוטת התריס), כמו גם עליה של פי 2.86 בסיכון לאירועים מוחיים פטאליים באלו בקבוצת הגילאים 50-64 שנים.

מניתוח פוסט-הוק עלה כי הסיכון לאירועים מוחיים היה גבוה פי 2.51 בקרב משתתפים מתחת לגיל 65 שנים עם תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, אך לא תואר קשר דומה באלו מעל גיל 65 שנים.

הסיכון לאירועים מוחיים פטאליים עלה עם עליה בריכוז TSH, אך קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית.

לא ברור אם טיפול בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס יוביל לירידה בסיכון לאירועים מוחיים בחולים צעירים יותר, או באלו עם ערכי TSH גבוהים יותר ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Endocrinol Metab 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן