מה בין משך השינה ובין הסיכון לאירועים מוחיים? (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Neurology עולה קשר בצורת J בין משך השינה ובין הסיכון העתידי לאירועים מוחיים, עם עדות ברורה לסיכון מוגבר לאירועים מוחיים עם שינה ארוכה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין משך השינה ובין היארעות אירועים מוחיים באוכלוסיה בריטית ולהשלים מטה-אנליזה עם נתונים אלו ועדויות אחרות בספרות הרפואית.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 9,692 משתתפים ללא היסטוריה של אירוע מוחי, שהיו בגילאי 42-81 שנים ולקחו לחק במחקר European Prospective Investigation into Cancer-Norfolk Cohort. המשתתפים דיווחו על משך השינה בשנים 1998-2000 ו-2002-2004 וכן תועדו כל המקרים של אירועים מוחיים עד 31 במרץ, 2009. לצורך מטה האנליזה, החוקרים השלימו חיפוש במאגרי Ovid Medline, EMBASE ו-Cochrane Library אחר מחקרים פרוספקטיביים שפורסמו עד מאי 2014.

מהתוצאות עולה כי לאחר 9.5 שנות מעקב תועדו 346 מקרים של אירועים מוחיים. מהנתונים עולה קשר בין משך שינה ארוך יותר ובין סיכון מוגבר לאירועים מוחיים (יחס סיכון של 1.46) לאחר תקנון לכלל המשתנים. הקשר נותר משמעותי בקרב אלו ללא מחלות רקע ואלו שדיווחו על שינה טובה. הקשר עם משך שינה קצר היה קטן יותר ולא מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.18).

החוקרים מדווחים על סיכון מוגבר לאירועים מוחיים באלו שדיווחו על שינה ארוכה לאורך תקופה ממושכת או עליה משמעותית במשך השינה עם הזמן, בהשוואה לאלו שדיווחו על שינה ממוצעת לאורך זמן. נתונים אלו דומים לאלו שעלו ממטה האנליזה המעודכנת, שהצביעה על יחס סיכון לאירוע מוחי של 1.15 עם שינה קצרה ו-1.45 עם שינה ארוכה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר הפרוספקטיבי ומטה האנליזה זיהו כי שינה ממושכת הינה גורם סיכון חשוב לאירוע מוחי עתידי באוכלוסיה בריאה.

Neurology. Published online February 25, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן