מה בין אמצעים הורמונאלים למניעת היריון ובין ממאירות של המוח? (Br J Clin Pharmacol.)

במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים על עדויות חדשות הקושרות בין אמצעי מניעה הורמונאליים ובין סיכון מוגבר להתפתחות גליומה בנשים צעירות. מנתוני המחקר עולה כי הסיכון עלה עם משך הטיפול, כאשר עם טיפול ארוך-טווח תואר סיכון גבוה כמעט כפליים לגליומה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גלולות למניעת היריון משפיעים על הסיכון להתפתחות ממאירויות מסוימות; עם זאת, מעט מחקרים בחנו אם קיים קשר עם התפתחות גידולים במערכת העצבים המרכזית. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין אמצעים הורמונאליים למניעת היריון ובין הסיכון לגליומה בנשים לפני מנופאוזה.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר ארצי בדנמרק והשלימו מחקר מקרה-ביקורת ארצי. במסגרת המחקר הם זיהו את כל הנשים בגילאי 15-49 שנים עם אבחנה לראשונה של גליומה עם עדות היסטולוגית, בין השנים 2000-2009. לכל מקרה התאימו החוקרים שמונה ביקורות תואמות בגיל. על-פי נתוני הנפקת מרשמיםם, חשיפה עד שנתיים לפני תאריך האינדקס סווגה לפי סוג הטיפול ההורמונאלי, כלומר, שילוב אסטרוגן-פרוגסטרון או פרוגסטרון בלבד, ומשך השימוש (פחות משנה, 1-5 שנים, 5 שנים ומעלה).

החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי לחישוב יחס הסיכויים להתפתחות גליומה עם טיפול באמצעי מניעה הורמונאליים, תוך תקנון לערפלנים אפשריים.

מדגם המחקר כלל 317 מקרים ו-2,126 ביקורות. החוקרים מדווחים כי טיפול הורמונאלי למניעת היריון אי-פעם לווה ביחס סיכויים של 1.5 להתפתחות גליומה, עם עליה ביחס הסיכויים עם משך הטיפול (יחס סיכויים של 1.9 עם טיפול ארוך טווח של חמש שנים ומעה). הקשר בין טיפול הורמונאלי ארוך-טווח ובין הסיכון לגליומה היה הבולט ביותר עם טיפול בפרוגסטרון בלבד (יחס סיכויים של 2.4), בעיקר כאשר טיפול זה שימש כטיפול הורמונאלי יחידי למניעת היריון (יחס סיכויים של 4.1).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי שימוש ארוך-טווח באמצעים הורמונאליים למניעת היריון עשויים להביא לעליה בסיכון לגליומה.

Br J Clin Pharmacol. 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן