דר’ רויטל גנדלמן-מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה.

רקע

כושר קרדיורספירטורי, הנתון לשינוי על ידי פעילות גופנית ושינויים במשקל, הוא מטרה פוטנציאלית להתערבות על מנת למנוע ירידה קוגניטיבית במהלך ההזדקנות. הוכח מתאם חיובי בין כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי, ובניתוח-על של 18 מחקרים נמצא כי שיפור הכושר הקרדיורספירטורי באמצעות תרגול היה קשור עם תפקוד טוב יותר מבחינה אקזקוטיבית, מרחבית ומהירות בקרב נבדקים בריאים מעל גיל 55 ובקרב נבדקים עם הפרעות מנטליות קלות או קרדיופולמונריות חסימתיות. לא בוצעו מחקרים לונגיטודינליים שבדקו את הקשר בין כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי במבוגרים בריאים צעירים ובגיל העמידה.

 מטרת העבודה היתה לבדוק האם כושר קרדיורספירטורי גבוה יותר קשור עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר 25 שנה מאוחר יותר.

שיטות

נבדקו 2,747 משתתפים במחקר ה Coronary Artery Risk Development in Young Adults  בקרב גברים ונשים בגיל 18 עד 30 שגויסו ב- 1985-1986. כושר קרדיורספירטורי נמדד באמצעות משך מקסימלי של מבחן הליכון בשנים 0 ו- 20 . מבחנים קוגניטיביים בשנה 25 בדקו זיכרון וורבלי

(Rey Audiroty Verbal Learning Test) , מהירות פסיכומוטורית (Digit Symbol Substitution) Test) ) ותפקוד אקזקוטיבי (Stroop Test ).

תוצאות

בחישוב לפי דקת כושר קרדיורספירטורי בסיסי, נמצא שיפור משמעותי סטטיסטית מבחינת זכירת מלים ב- RAVLT  – גבוהה יותר ב- 0.12 , ה- DSST היה גבוה יותר ב- 0.92 ספרות והניקוד ב- Stroop Test היה נמוך יותר ב- 0.52 (=תפקוד טוב יותר), לאחר התאמה לגזע, מין, גיל, השכלה, ומרכז רפואי. התאמה נוספת לאורח- חיים ומדדים קליניים (לחץ דם, סכרת, כולסטרול, GFR ) החלישה מעט את ממצאי ה- RAVLT וה- DSST , וממצאי מבחן ה- Stroop איבדו את משמעותם הסטטיסטית. ניתוח ב- 1,957 מהמשתתפים שהשלימו גם את מבחן ההליכון בשנה 20 הראה שהשינוי של 20 שנה בכושר קרדיורספירטורי היה קשור חיובית רק עם DSST .

מסקנות

זיכרון וורבלי טוב יותר ומהירות פסיכומוטורית מהירה יותר בגיל 43 עד 55 קשורה עם כושר קרדיורספירטורי טוב יותר 25 שנה מוקדם יותר.

Zhu N, Jacobs DR, Schreiner PJ, et al. Cardiorespiratory fitness and cogniticve function in middle age. Neurollogy 2014;82:133 9 -1346.

הצעת לקריאה נוספת:

Launer LJ, Miller ME, Williamson JD, et al. Effects of intensive glucose lowering on brain structure and function in people with type 2 diabetes (ACCORD MIND): a randomized open label substudy. Lancet Neurol 2011;10:969-977.

Carnethon MR, Gidding SS, Nehgme R, et al. Cardiorespiratory fitness in young adulthood and the development of cardiovascular disease risk factors. JAMA 2003;290:3092-3100.

Gorelick PB, Scuteri A, Black SE, et al. Vascular contributions to cognitive impairment and dementia: a statement for healthcare professionals from the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke 2011;42:2672-2713.

Vidoni ED, Honea RA, Billinger SA, et al. Cardiorespiratory fitness is associated with atrophy in Alzheimer’s and aging over 2 years. Neurobiol Aging 2011;33:1624-1632.

Baker LD, Frank LL, Foster-Schubert K, et al. Effects of aerobic exercise on mild cognitive impairment: a controlled trial. Arch Neurol 2010;67:71-79.