הערכת שכיחות מפרצות מוחיות במבוגרים בסין (Ann Intern Med)

מסקר גדול במבוגרים בסין עולה כי שכיחות המקרים של מפרצת מוחית שלא נקרעה עומד על 7%, עם עליה בשכיחות המפרצות עם הגיל ושכיחות גבוהה יותר בקרב נשים. שיעורים אלו גבוהים יותר מכפי שתואר בעבר, כאשר השיעור גבוה כמעט כפליים בהשוואה לחלק מהמחקרים הקודמים, הבדל הנובע לפחות בחלקו מהשימוש בבדיקת MRA (Magnetic Resonance Imaging) ברזולוציה גבוהה לאבחון המפרצות במחקר הנוכחי.

הסקירה החדשה כלל 4,813 תושבי סין בגילאי 35-75 שנים משנחאי. החוקרים בחרו להתמקד בטווח גילאים זה משום שבאנשים מתחת לגיל 35 לא צפויה מפרצת מוחית ולאלו מעל גיל 75 תוחלת חיים קצרה יותר. המשתתפים השלימו שאלונים סטנדרטיים לאיסוף נתונים דמוגרפיים, היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית וגורמי סיכון שונים, וכן עברו בדיקה גופנית.

החוקרים התבססו על בדיקות MRA תלת-ממדיות להערכת מפרצות מוחיות שלא נקרעו. שלושה רדיולוגים שלא היו מודעים לנתוני החולים קבעו את מיקום וגודל המפרצות שלא נקרעו.

ב-130 גברים ו-206 נשים אובחנו מפרצות שלא נקרעו, עם שיעורי הסכמה מצוינים בין הרדיולוגים. השכיחות של מפרצות שלא נקרעו עמדה על 7%. כאמור, מדובר בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה למחקרים אחרים, ככל הנראה מאחר והחוקרים השתמשו בבדיקת MRA תלת-ממדית, ברזולוציה גבוהה, שאפשרה להם לזהות מפרצות קטנות, שייתכן ולא היו מזוהות בבדיקות דו-ממדיות. בנוסף, הם לא כללו נבדקים מתחת לגיל 35 שנים, בהם שכיחות נמוכה יותר של מפרצות מוחיות, עובדה שייתכן והובילה לשכיחות גבוהה יותר במחקר הנוכחי, בהשוואה למחקרים קודמים עם טווח גילאים רחב יותר.

השכיחות הייתה גבוהה יותר בקרב נשים (8.6%) בהשוואה לגברים (5.5%). החוקרים משערים כי הירידה ברמות אסטרוגן וצפיפות קולטנים לאסטרוגן תרמו לסיכון מוגבר להתפתחות מפרצת מוחית בנשים.

השכיחות של מפרצת מוחית שלא נקרעה עלתה עם הגיל והגיע לשיא בגילאי 55-64 שנים, הן בגברים והן בנשים, ממצאים שעולים בקנה אחד עם מטה-אנליזה שפורסמה בשנת 2011 בכתב העת Lancet Neurology.

מרבית המפרצות (90.2%) היו בקוטר קטן מ-5 מ”מ. הקוטר המקסימאלי הממוצע של שק המפרצת עמד על 3.5 מ”מ והקוטר היה גדול יותר בנשים.

מרבית המפרצות היו ממוקמות בעורק התרדמה הפנימי, כאשר למעלה ממחציתן (53.9%) היו בסגמנטים C5-C6 בעורק התרדמה הפנימי. ייתכן כי הממצא נובע מכך שהחוקרים לא כללו מקרים של מפרצת שנקרעה, שלעיתים קרובות ממוקמת באזורי ה-PCA (Posterior Communicating Artery) או ACA (Anterior Communicating Artery)). בנוסף, טכנולוגית MRA מאפשרת הדגמה של יותר מפרצות בסגמנטים אחרים של העורק.

החוקרים מדווחים כי 8.7% מהנגעים שזוהו היו בפוטנציאל סיכון מאחר ומדובר היה במפרצות גדולות, או כאלו שגדלו במהלך המעקב ולכן חלק גדול מהן היה בסכנה לקרע.

ממצאי המחקר לא הדגימו קשר בין השכיחות של מפרצות ובין יתר לחץ דם או מחלות לב וכלי דם. מדובר במחקר חתך שהתמקד בעיקר בשכיחות מפרצות מוחיות שלא נקרעו והחוקרים ממליצים להמשיך ולבחון את הקשר בין גורמי סיכון דוגמת יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם, ובין התפתחות מפרצות מוחיות במבוגרים בסין.

החוקרים מציינים כי ייתכן והממצאים אינם תקפים לאוכלוסיה הכללית או לאוכלוסיות מחוץ לסין.

Ann Intern Med. 2013;159:514-521

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן