ראיה כפולה אינה נדירה בחולי פרקינסון (מתוך כנס מטעם ה-World Congress on Neurology)

ממחקר חדש עולה כי כ-14% מהחולים עם מחלת פרקינסון מדווחים על כפל ראיה, כאשר מרביתם טוענים כי מעולם לא דנו בנושא עם הרופאים המטפלים בהם. ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס מטעם ה-World Congress of Neurology.

החוקרים שאלו 257 חולים עם מחלת פרקינסון ומצאו כי 35 (14.2%) דיווחו על תסמיני כפל-ראיה, הן בראיונות מובנים והן בשאלונים לדיווח עצמי. הם זיהו קורלציה משמעותית בין כפל ראייה ובין מגוון תסמינים לא-מוטוריים אחרים של מחלת פרקינסון.

החוקרים התבססו על נתונים פרוספקטיביים מחולים שטופלו בשני מרכזים נוירולוגיים, עם סך כולל של 2457 חולים. ההערכות כללו את מדד NMSS (Non-Motor Symptom Scale), אותו ממלא רופא לאחר הערכה של החולה, ושאלון Non-Motor Symptom Questionnaire.

כל אחד מהכלים הללו כלל שאלות בנוגע לכפל ראיה, כולל תדירותה וחומרתה. במדד NMSS נקבעה הבחנה בין חולים עם כפל ראיה וטשטוש ראיה להבטחת זיהוי נכון שלהם. המדד אפשר דירוג של כפל הראיה לחומרה ותדירות, ועל-בסיס נתונים אלו החוקרים סיווגו את החולים לקלים, בינוניים וקשים.

מבין 35 חולים עם כפל-ראיה לי NMSS ולפי שאלון לדיווח עצמי, 23 דורגו כבעלי מחלה קלה, תשעה כבעלי מחלה בינונית וארבעה חולים סווגו עם מחלה קשה. החוקרים מציינים כי מרבית החולים פירטו כי מעלם לא דנו בבעיה עם הרופא המטפל בהם.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 71 שנים, מעט גבוה יותר מהממוצע של 66 שנים במדגם כולו. עם זאת, באשר לגורמים אחרים – משך המחלה, חלוקת המינים ומינון התרופה הממוצע חולים עם כפל ראיה היו דומים לחולים אחרים.

החוקרים מצאו גם כי נוכחות כפל ראיה אינה עומדת בקורלציה משמעותית עם שינויים בתסמינים המוטוריים. אך זוהה קשר משמעותי עם אדם עם תסמינים לא-מוטוריים כפי שנקבע בתחילת המחקר.

הזיות ראייתיות היו קשורות באופן הדוק עם כפל ראיה. גורמים אחרים שהיו קשורים בקשר מובהק סטטיסטית עם כפל ראיה כללו פרנויה, אפתיות, אי-שקט לילי, ישנוניות-יתר במהלך היום, שינוי במשקל, קשיי בליעה, הזעת-יתר, ריור, דחיפות, נפילות. החוקרים זיהו קשר חלקי אך משמעותי בין כפל ראיה ובין גיל החולה ומדדי Hoehn and Yahr.

WCN 2013

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן