עדויות נוספות תומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני מחלת פרקינסון (Neurology)

עדויות נוספות תומכות בקשר בין טיפול בסטטינים ובין הפחתת הסיכון למחלת פרקינסון, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurology.

במדגם מבוסס-אוכלוסיה של מטופלים בסטטינים, החוקרים זיהו סיכון מופחת למחלת פרקינסון באלו שהמשיכו בנטילת סטטינים ליפופיליים, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול בסטטינים עם השגת יעד ערכי כולסטרול.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתוני תכנית National Health Insurance Program, תוך הערכת נתונים מקיפים אודות הטיפול בסטטינים ותרופות אחרות. אבחנה של מחלת פרקינסון התבססה על קידוד האבחנות בבית החולים.

החוקרים אספו נתונים אוות כ-43,000 משתתפים שנטלו טיפול בסטטינים, ללא מחלת פרקינסון, שגויסו בין השנים 2001-2008. מאחר שמדיניות התגמולים בטייוואן דורשת הפסקת טיפול בסטטינים לאחר שערכי LDL יורדים אל מתחת ל-100 מ”ג לד”ל, החוקרים העריכו את ההשפעה של הפסקת הטיפול בסטטינים על הסיכון למחלת פרקינסון.

מאחר והליפופיליות של סטטינים משפיעה על חדירותם דרך מחסום דם-מוח, החוקרים התמקדו בהבדלים בהיארעות מחלת פרקינסון בין חולים שנטלו סטטינים הידרופיליים וליפופיליים.

מהתוצאות עולה כי שיעורי היארעות מחלת פרקינסון עמדו על 1.68 למיליון ימי-מטופל בחולים שנטלו סטטינים ליפופיליים ו-3.52 למיליון ימי-מטופל לאלו שנטלו סטטינים הידרופיליים.

המשך טיפול בסטטינים ליפופיליים לווה בסיכון מופחת למחלת פרקינסון, בהשוואה להפסקת הטיפול בסטטינים, והקשר לא הושפע ממחלות רקע או תרופות אחרות. עם זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין סטטינים הידרופיליים והיארעות מחלת פרקינסון.

מבין הסטטינים הליפופיליים, השפעה משמעותית זוהתה עם טיפול ב-Simvastatin (יחס סיכון של 0.23) ו-Atorvastatin (יחס סיכון של 0.33). Lovastatin ו-Fluvastatin הדגימו מגמה דומה של סיכון מופחת למחלת פרקינסון. ההשפעה הייתה בולטת יותר בנשים, בהשוואה לגברים, והייתה משמעותית בכל קבוצות הגילאים השונות.

עם זאת, החוקרים לא מצאו השפעה לטיפול ארוך-טווח בסטטינים או של המינון המצטבר על היארעות מחלת פרקינסון.

החוקרים מודעים לכך שייתכן ורמות כולסטרול או שיעורי התמותה השפיעו על התוצאות, כאשר ייתכן כי בחולים שהמשיכו בטיפול בסטטינים ערכי ה-LDL היו גבוהים יותר, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול, ולכן קיימת אפשרות כי שיעורי התמותה באוכלוסיה זו גבוהים יותר ועל-כן שיעורי ההיארעות של מחלת פרקינסון היו נמוכים יותר. אולם מהערכת שיעורי התמותה בשתי קבוצות החולים, החוקרים מצאו כי בחולים שהמשיכו בטיפול בסטטינים תועד סיכוי נמוך יותר לתמותה, בהשוואה לאלו שהפסיקו את הטיפול התרופתי.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת החשיבות של ערכי LDL, טיפול בסטטינים ומחלת פרקינסון.

Neurology. 2013;81:1-7. Published online July 24, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן