מחקר חדש קובע כי הורדת מינון או הפסקת טיפול לאחר אפיזודה ראשונה חולפת של פסיכוזה  עדיפה בטווח הארוך על המשך טיפול תחזוקתי .

כרקע למחקר מסבירים החוקרים כי התוצאות קצרות הטווח של מחקרים לגבי האסטרטגיות להורדת מינונים או הפסקת הטיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות במטופלים לאחר אפיזודה ראשונה חולפת של פסיכוזה  (FEP remitted) מצאו שיעורים גבוהים יותר של חזרה של ההפרעה אך ללא חסרונות אחרונים בהשוואה לטיפול ‘תחזוקה’ רגיל. עם זאת, נראה כי ההשפעה בטווח הארוך לא נבחנה במחקרים בעבר. לכן היו מעוניינים החוקרם להשוות את שיעורי הההחלמה במטופלים עם FEP לאחר שבע שנים של מעקב אחר הורדה במינון או הפסקת הטיפול (reduction/discontinuation, DR) לעומת טיפול תחזוקה (MT-maintenance treatment). המחקר תוכנן כמעקב של שבע שנים לאחר שנתיים של מחקר קליני אקראי ובתווית פתוחה שהשווה בין MT  ל-DR.

המחקר כלל 128 מטופלים שהופנו בין 2001 ל-2002 לשבע מרפאות לבריאות הנפש, באזור בו האוכלוסיה הכללית היא בת 3.2 מיליון נפש; לאחר שישה חודשי רמיסיה, המטופלים חולקו אקראית לטיפול תחזוקה (MT ) או ל-DR, למשך 18 חודשים. לאחר תום המחקר, המשך הטיפול היה לשיקול דעתם של הרופאים המטפלים.  

לאחר שבע שנות מעקב, 80% מהמשתתפים (103 מתוך 128) שנכללו גם במחקר המקורי אותרו ונכנסו להערכת מעקב.

יעד המחקר העיקרי היה שיעור ההחלמה, כפי שנבדק בהתאמה לקריטריונים של רמיסיה תפקודית וסימפטומטית. ההכרעה של ההתאוששות נבחנה באמצעות ניתוח רגרסיה לוגיסטית, ואסטרגית הטיפול (MT  או DR ) נערכה בקרה עבור הפרמטרים בתחילת המחקר.

החוקרים מצאו כי בקבוצת ה-DR המטופלים הראו שיעורי החלמה כפולים מאשר בקבוצת הטיפול (40.4% מול 17.6%). הרגרסיה הלוגיסטית הראתה יחס סיכויים של 3.49 (P = .01). שיעורי ההחלמה הטובים יותר בקבוצת הטיפול ב-DR נקשרו  לשיעורי רמיסיה תפקודית גבוהים יותר באותה הקבוצה, אך לא היו קשורים לשיעורי הרמיסיה הסימפטומטית.

החוקרים מסכמים כי הורדת המינון או הפסקת הטיפול בתרופות אנטיפסיכוטיות במהלך השלבים המוקדמים של remitted FEP נראית כאפשרות טובה יותר המביאה לשיעורי החלמה גבוהים יותר בהשוואה לשיעורים שהושגו עם MT. הם מוסיפים כי יש צורך במחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לשלב את הממצאים הללו כהמלצות טיפול .

 לתקציר המחקר

JAMA Psychiatry. 2013