עדויות נוספות תומכות בתפקיד ליתיום במניעת אובדנות (BMJ)

ליתיום מסייע במניעת אובדנות ומלווה בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל-סיבה בחולים עם הפרעות במצב הרוח, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת BMJ.

סקירה סיסטמית גדולה מצאה כי התרופה מפחיתה את הסיכון לתמותה אובדנות בהיקף של למעלה מ-60%, בהשוואה לפלסבו, ממצא המחזק את חשיבות ליתיום כתרופה יעילה להפחתת הסיכון לאובדנות בחולים עם דיכאון חד-קוטבי והפרעה דו-קוטבית.

לדברי החוקרים, ליתיום לווה בסיכון מופחת לאובדנות, בהשוואה לפלסבו, וכן סיכון מופחת לפגיעה עצית מכוונת, בהשוואה ל-Carbamazepine. הממצאים עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים תצפיתיים קודמים, אך מרחיבים את המידע בנושא ומספקים תמיכה נוספת לנתונים הזמינים.

במטה אנליזה קודמת שערכו החוקרים בשנת 2005, הם מצאו כי בהשוואה לפלסבו ותרופות אחרות, טיפול ארוך-טווח בליתיום הפחית את הסיכון לאובדנות בחולים עם הפרעות במצב הרוח. עם זאת, בשל מספר האירועים הנמוך ואי-דיוק בהערכות הטיפול, ההשפעה המונעת האפשרית של ליתיום אינה ברורה.

בינתיים, פורסמו 16 מחקרים אקראיים בחנו את ההשפעה של ליתיום במניעת אובדנות, עם עליה של 55% במספר האירועים ועליה של 70% במספר המשתתפים. עם הנתונים החדשים הזמינים, החוקרים העריכו את ההשפעה של ליתיום למניעת אובדנות ופגיעה עצמית בחולים עם דיכאון והפרעה דו-קוטבית תוך סקירה והערכת נתונים מ-48 מחקרים אקראיים ומבקרים שכלל למעלה מ-6,600 חולים.

התוצאים העיקריים של המחקר כללו את מספר מקרי האובדנות, פגיעה עצמית ותמותה מכל-סיבה.

מהסקירה הסיסטמית המעודכנת עולה כי ליתיום יעיל יותר מפלסבו בהפחתת מספר מקרי אובדנות (יחס סיכויים של 0.13) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכויים של 0.38). החוקרים לא מצאו תועלת ברורה לליתיום בהשוואה לפלסבו במניעת פגיעה עצמית מכוונת. כאשר בחנו את הטיפול בליתיום אל מול כל מרכיב פעיל בטיפול, החוקרים זיהו הבדל מובהק סטטיסטית רק עם Carbamazepine.

למרות שהמנגנון אינו מובן לחלוטין, החוקרים משערים כי לליתיום השפעה למניעת אובדנות הנובעת מהפחתת הישנות הפרעות במצב הרוח, אך הם מוסיפים כי יש עדויות הרומזות כי התרופה מפחיתה התנהגות אגרסיבית וייתכן ומפחיתה אימפולסיביות.

דרושים מחקרים נוספים להבנת מנגנון הפעולה של התרופה והבנת הנוירוביולוגיה של אובדנות.

BMJ. Published online June 27, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן