ההשפעה של טיפול ב-Memantine על התפקוד הקוגניטיבי בחולים עם הפרעה דו-קוטבית (מתוך הכנס העשירי מטעם ICBD)

ממחקר חדש שהוצג במהלך הכנס העשירי מטעם ICBD (International Conference on Bipolar Disorders) עולה כי Memantine, המשמשת מזה שנים לטיפול במחלת אלצהיימר בדרגה בינונית עד חמורה, עשויה להביא לשיפור בליקוי קוגניטיבי על-רקע הפרעה דו-קוטבית.

במחקר אקראי, מבוקר, כפל-סמיות, להערכת טיפול אדג’וונטי ב- Memantine בהשוואה לפלסבו בחולים עם הפרעה דו-קוטבית, הטיפול ב- Memantine הביא לשיפור במספר תחומים קוגניטיביים וכן הביא לעליה בויאביליות העצבית של ההיפוקמפוס בבדיקות הדמיה של המוח.

במסגרת המחקר שנערך בבוסטון ושיקגו, 72 חולים עם הפרעה דו-קוטבית, בגיל ממוצע של 47 שנים, חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול ב- Memantine או פלסבו למשך 12 שבועות. בתום 12 שבועות המחקר, כל החולים קיבלו טיפול ב- Memantine למשך 12 שבועות נוספים. מינוני Memantine היו גמישים ונעו בין 5-20 מ”ג ליום.

51% מהחולים אובחנו עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 1 ו-45% אובחנו עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 2. כל החולים דיווחו על ליקויים קוגניטיביים, עם למעלה מ-17 נקודות בסולם CPFQ (Cognitive and Physical Functioning Questionnaire) של ה-MGH (Massachusetts General Hospital).

החולים עברו סדרת בדיקות להערכת קשב, זיכרון עבודה לטווח קצר וזיכרון מילולי ואפיזודי; תפקוד חברתי וסדרת הערכות נוירו-פסיכולוגיות (RBANS או Repeatable Battery for the Assessment of Neuropsychological States), שכללה חמישה מדדים של קשב, זיכרון מיידי, כישורים מרחביים, זיכרון מושהה ושפה. בנוסף, בדיקות MRS (Magnetic Resonance Spectroscopy) נערכו ב-11 חולים שלקחו חלק במחקר.

החוקרים מצאו כי ב-12 השבועות הראשונים, בחולים שטופלו ב- Memantine חל שיפור משמעותי בהשוואה לחולים שטופלו בפלסבו בזיכרון העבודה והמרחבי, בזיכרון המילולי והאפיזודי, במדד RBANS, עם שיפור בקשב, שפה וזיכרון מושהה. עם זאת, לא זוהו הבדלים משמעותיים בתפקוד החברתי בין קבוצת הפלסבו וקבוצת ההתערבות.

מבדיקות MRS עלה כי הטיפול ב- Memantine הביא לעליה ברמות N-Acetylaspartate, מדד להערכת ויאביליות עצבית, בהיפוקמפוס השמאלי, ולעליה בכולין בהיפוקמפוס הימני. הבדיקות נערכו רק בתשעה משתתפים מאוכלוסיית המחקר, שלושה בקבוצת הפלסבו ושישה בקבוצת ההתערבות, לכן מדובר בקבוצה קטנה. למרות זאת, הם היו מעודדים מהתוצאות. כמו כן, הטיפול ב- Memantine נסבל היטב.

המומחים מאמינים כי מדובר בתוצאות חיוביות, מאחר והנתונים מצביעים על עדות אובייקטיבית בבדיקות MRS לפיהן ל- Memantine הייתה השפעה חיובית מסוימת. עם זאת, לא מדובר בתוצאות שיובילו לשינוי משמעותי בטיפול הקליני בחולים.

מתוך הכנס העשירי מטעם ICBD ( International Conference on Bipolar Disorders)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן