מחקר חדש מצא, כי שכיחות שיתוק מוחין (CP– cerebral palsy) עלתה משמעותית בשנים האחרונות, במקביל לירידה ניכרת בתמותת תינוקות.

כיום, עדיין לא ברור האם הירידה בתמותת תינוקות היא שהובילה לשינויים בהתרחשות של שיתוק מוחין, לכן ביצעו החוקרים מחקר עוקבה במטרה לבדוק את השינויים הזמניים בשכיחות CP באוכלוסיית פגים צעירים מאוד, שנולדו בשבוע 24-30 להריון.

אוכלוסיית הפגים, שנולדו בין תחילת ינואר 1993 וסוף דצמבר 2002, הוערכה ע”י תכנית המעקב הפרינטאלית של נובה סקוטיה. המעקב נמשך עד גיל שנתיים, במטרה לאמת נוכחות או היעדר CP וכן לבדיקת הישרדות כללית. הישרדות התינוקות ושיעורי ה-CP נבדקו מידי שנה וכן בשתי בדיקות תקופתיות פעם בחמש שנים (1993-1997 ו- 1998-2002). אנליזה של הנתונים שימשה לשם זיהוי גורמים פוטנציאליים, שהיו יכולים להיות אחראיים לשינויים הזמניים בשיעורי ה-CP. 

סה”כ 672 פגים צעירים מאוד נולדו בנובה סקוטיה בשנים 1993-2002. תמותת התינוקות בקרב אוכלוסיית פגים זאת ירדה מ-256 ל-1000 לידות חי ב-1993 ל-114 ל-1000 לידות חי בשנת 2002, ואילו שיעורי ה-CP עלו מ-44.4 ל-1000 לידות חי ב-1993 ל-100 ל-1000 לידות חי בשנת 2002.

גיל הריון נמוך, שימוש ב-dexamethasone לאחר הלידה, patent ductus arteriosus, מחלה קשה בקרומים ההיאלינים, החייאה בחדר לידה, ודימום בתוך חדרי המוח נמצאו קשורים בשיעור גבוה יותר של שיתוק מוחין, ואילו שימוש טרום לידתי בסטרואידים נמצא קשור בשיעור נמוך יותר.

לסיכום, שיתוק מוחין עלה באופן ניכר בקרב פגים צעירים מאוד, וייתכן שהינו תוצאה של הירידה הגדולה בתמותת תינוקות.

PEDIATRICS Vol. 118 , 2006: 1621-1626

הערות העורך:

אם נסכם את הנתונים, נגלה כי בשנת 1993 כ-30% מן הפגים נפטרו או סבלו משיתוק מוחין, ואילו בשנת 2002 רק 21%. כך, שדווקא חלה ירידה בסיבוכים הקשים והמשמעותיים בפגים הללו. נכון, שכיום ישנם יותר CP ופחות תמותה לעומת העשור הקודם, ולכאלה החושבים כי CP הינו גרוע מתמותה אזי התמונה נראית פחות ורודה ממקודם. לסיכום, נראה כי הניאונטולוגיה השתפרה (ירידה בתמותה) אולם מאידך לא השתפרה מספיק (עלייה בשיעורי ה-CP).