פרוצדורה של Epidural Blood Patch יעילה ביותר כאשר היא מבוצעת מוקדם אחרי הופעת כאב ראש לאחר ניקור מותני (Cephalalgia)


תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי בחולים הסובלים מכאב ראש לאחר ניקור מותני לקבל במהרה את ההחלטה לבצע epidural blood patch וכי יש להציע את הטיפול לחולים המרותקים למיטתם למשך יותר ממחצית יום למרות מתן טיפול שמרני.

החוקרים מציינים כי השימוש ב-epidural blood patch במקרים אלה שנוי במחלוקת בשל העדר מחקרים מבוקרים הבוחנים את הנושא, אך למרות זאת השימוש בו נותר נרחב. הם מסבירים כי גם התומכים בביצוע הפרוצדורה חלוקים בינם לבין עצמם בנוגע להתוויות למתן הטיפול ובנוגע לפרק הזמן שיש להמתין לפני ביצועו.

בכדי לקבוע מהו היום המתאים ביותר לביצוע הפרצודורה תוך הפחתת הסבל של החולה ומהן ההשלכות של ביצוע הפרוצדורה במועדים שונים עקבו החוקרים אחר 79 חולים שסבלו מכאב ראש לאחר ניקור מותני במהלך 14 ימים. הם כותבים כי ההפחתה הצפויה במידת הסבל גדולה ביותר כאשר הפרוצדורה מבוצעת מוקדם.

החוקרים מוסיפים כי ההחלטה להמתין ולראות האם מופיע שיפור או שמופיעה העלמות ספונטנית של הסימפטומים רק מגבירה את הסבל בחולה. לא נראה שיש הצדקה להמנע מביצוע epidural blood patch בשל סיכון גבוה לתופעות לוואי חמורות.

לידיעה במדסקייפ

Cephalalgia 2005;25:523-527.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן