מטרת המחקר היתה לקבוע האם parkinsonism ו-akathisia מהווים גורמי סיכון להתפתחות מאוחרת יותר של tardive dyskinesia, TD, בחולים המטופלים בתרופות נוירולפטיות טיפוסיות.

במחקר השתתפו 100 נבדקים שנבקו לנוכחות parkinsonism ו-akathisia אחרי תחילת טיפול נוירולפטי. מעקב ממוצע של 41.2 חודשים נערך אחרי 78 מהם לבדיקת הופעה של TD.

9 נבדקים (11.5%) אובחנו ב-TD, שאופיינה בעיקר בדיסקניזיה של הפה והפנים. בחולים אלה היתה חומרה גבוהה יותר של ה-parkinsonism וה-akathisia בתחילת הניסוי, והם קיבלו טיפול נוירולפטי במינון גבוה יותר מהנבדקים שבהם לא התפתחה TD. באנליזת רגרסיה נמצא parkinsonism בתחילת הניסוי כחזאי משמעותי להופעה מאוחרת יותר של TD. בדיקה בלתי תלויה של חומרת ה-parkinsonism וה-akathisia כעבור שבועיים, היוותה גם היא חזאי משמעותי להופעה מאוחרת יותר של TD.

החוקרים מסיקים כי parkinsonism ו-akathisia אקוטיים המושפעים מתרופות מהווים שניהם חזאים להתפתחות TD, כשל-parkinsonism ערך חיזוי גבוה יותר. סינדרומים חוץ-פירמידאליים אקוטיים או שמופיעים מאוחר עשויים להוות גורמי רגישות.

Australian and New Zealand Journal of Psychiatry: 38 ;6 ;445 

לתקציר הידיעה