חוקרים מדווחים כי שלושה מצבים רפואיים שונים: הפרעת חרדה, interstitial cystitis, ופגמים בבלוטת התריס עשויים להיות מרכיבים של סינדרום גנטי שלא הוגדר עד עתה.

החוקרים מזכירים כי הם דיווחו בעבר שהפרעת חרדה, הפרעה גנטית תורשתית מורכת ומשפחתית מאוד, קשורה להפרעות אחרות, בעיקר לבעיות בבלוטת השתן ובבלוטת התריס, לצניחה של המסתם המיטראלי ולכאבי ראש. בסקירת הרשומות הרפואיות של נבדקי המחקרים נמצא כי הסימפטומים של בעיות בשלפוחית נראו משכנעים מאוד בנוגע לקשר ל-interstitial cystitis.

בכדי להמשיך לבחון את הממצאים הללו בדקו החוקרים חולים שהופיעו לטיפול במרפאות אורולוגיות. במחקר השתתפו 67 חולים הסובלים מ-interstitial cystitis, ו-79 חולים הסובלים ממחלות אחרות בשלפוחית השתן הקשורות בבעיה אנטומית. בנוסף נבדקו 815 קרובי משפחה מדרגה ראשונה של הנבדקים.

בהשוואה לחולים ללא interstitial cystitis, בחולים הסובלים מן הבעיה נמצאה שכיחות גבוהה פי 4.05 של הפרעות חרדה במהלך חייהם. עבור הפרעות של הסינדרום, כמו צניחה של המסתם המיטראלי וכאבי ראש נמצא ערך OR של 2.22.

בקרובים מדרגה ראשונה של חולי interstitial cystitis קיימת סבירות גבוהה פי 3 להופעת interstitial cystitis ובעיות בבלוטת התריס וסיכון גבוה פי 2 להתפתחות הפרעת חרדה, בהשוואה לקרובים מדרגה ראשונה של הנבדקים האחרים.

החוקרים מציעים כי בעיה בבקרה האנטומית עלולה להיות הגורם העומד בבסיס הפרעות אלה. הם מסכמים כי מעכבים סלקטיביים של הספיגה החוזרת של סרטונין והורמון שחרור קורטיקו-טרופין המשמשים לטיפול בהפרעות חרדה, עשויים להראות יעילות גם בחולים הסובלים מ-interstitial cystitis.