האם סוכרת מטיפוס 2 קשורה להדרדרות קוגניטיבית בנשים מבוגרות? (BMJ)

כחלק מה- Nurses’ health study שנערך בארה”ב נבדקו 18,999 נשים בין הגילאים 70-81 על מנת להעריך את הקשר בין סוכרת מטיפוס 2 לתפקוד הקוגניטיבי ולהדרדרות בתפקוד זה בגיל המבוגר. הנבדקות עברו שני מבחנים קוגניטיבים באמצעות הטלפון. מתוך כל המשתתפות 16,596 השלימו את המעקב בראיון טלפוני לאחר שנתיים.

לאחר קיזוז ההשפעה של משתנים אחרים, מצאו החוקרים שנשים שסבלו מסוכרת מטיפוס 2 השיגו תוצאות גרועות יותר בכל המדדים הקוגניטיבים שנבדקו בהשוואה לנשים שלא סבלו מסוכרת.

הסיכוי של הנשים שסבלו מסוכרת לקבל ציון נמוך בתחילת המחקר היה גבוה ב-25-35% בהשוואה לנשים שלא סבלו מהמחלה. התוצאות היו גרועות במיוחד בנשים שסבלו מהמחלה שנים רבות.

לעומת זאת, נשים סכרתיות אשר קיבלו טיפול פומי לסוכרת השיגו תוצאות דומות לנשים שאינן חולות. לגבי הנשים שקיבלו אינסולין נצפתה ירידה קלה ביכולת הקוגניטיבית בהשוואה לנשים ללא סוכרת.

תוצאות דומות התקבלו לגבי כל הקבוצות בהערכת ההדרדרות הקוגניטיבית לאחר שנתיים.

“נשים הסובלות מסוכרת מטיפוס 2 הן בעלות סיכוי מוגבר לתפקוד קוגניטיבי נמוך ולהדרדרות קוגניטיבית גדולה יותר בהשוואה לנשים שאינן סוכרתיות” סיכמו החוקרים והוסיפו שיתכן שטיפול היפוגליקמי פומי עשוי להקטין את הסיכון הזה.  

BMJ  2004;328:548

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן