במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה ובין מדדי לחץ דם בילדים שהופנו למרפאת נפרולוגיה ילדים בשל לחץ דם מוגבר.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל תחילה ניטור לחץ דם אמבולטורי ודיווח עצמי על נתוני השינה שנאספו מהחולים שהופנו למרפאה נפרולוגית להערכת לחץ דם גבוה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מדדי שינה (משך ומועד) ובין מדדי לחץ דם כמשתנה רציף ודיכוטומי, תוך תקנון לגיל, מין, מדד מסת גוף וימות שבוע לעומת סופי שבוע.
מדגם המחקר כלל 539 ילדים בגיל ממוצע של 14.6 שנים. מבין אלו, 56% ענו על הקריטריונים להגדרת יתר לחץ דם ומשך השינה הממוצע עמד על 9.1 שעות בלילה. בממוצע, שעת תחילת שינה הייתה 11:06 בלילה ושעת ההשכמה הממוצעת הייתה 8:18 בבוקר.
משך שינה ארוך יותר לווה במדדי לחצי דם טובים יותר בשעות היום, למשל, כל עליה במשך השינה לוותה בירידה של 12% בסיכון ליתר לחץ דם בבוקר (יחס סיכויים של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.79-0.99). תחילת שינה בשעה מאוחרת יותר לוותה במדדי לחץ דם גרועים יותר במהלך שעות היום, לדוגמא, דחיית תחילת שינה בשעה לוותה במדדי לחץ דם סיסטולי גבוהים יותר בהשכמה (β=0.07, רווח בר-סמך 95% של 0.02-0.13).
הקשרים המתוארים נותרו בניתוח סטטיסטי לפי מין, גיל, מדד מסת גוף וימי שבוע או סופי שבוע.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה מוקדם יותר מלווים בלחצי דם נמוכים יותר. מכאן עולה כי אופטימיזציה של דפוסי השינה עשויה לשמש כיעד חשוב לטיפול ביתר לחץ דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!