שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו, בשילוב אמצעים אחרים, יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר תאילנדי שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה.
“חשוב מאוד שאנשים יפחיתו את צריכת המלח שלהם”, אמר החוקר הראשי, “המונה קל לשימוש, הוא מעריך את הריכוז במזון, ומאפשר לאדם להתרגל בהדרגה, במשך שבועות וחודשים, לארוחות עם פחות נתרן ולא לחזור לארוחות מלוחות יותר”. מד המלח שנבדק במחקר טובל בתמיסות נוזליות ומציג את מידת ריכוז המלח בשניות באמצעות פרצוף מחייך, מופתע או זועף. זה יכול להתאים במיוחד לדיאטות במדינות אסיה, שבהן יותר מ-60% מעודפי הנתרן מגיעים ממרקים, רטבים ומרקים שהוכנו בבית.
עם זאת, “זה יכול להיות שימושי גם במדינות מערביות מכיוון שאנשים רבים צורכים מרקים”, אמר מחבר המחקר. בנוסף, מדדים זמינים יכולים לסייע להעריך את ריכוז המלח במזון מוצק, למרות שהם דורשים דילול מוקדם במים. “מה שאנו מציעים הוא פשוט להשתמש בכלי הזה כדי לאמן את בלוטות הטעם להעדיף מזונות עם פחות מלח”, אמר.
במחקר, לאחר 12 שבועות, הפרשת נתרן בשתן הופחתה ב-525 מ”ג ליום (P = .004) בקרב המשתתפים בקבוצת ההתערבות וב-299 מ”ג ליום (P = .267) בקרב אלו בקבוצת הביקורת. ההבדל בהשפעות בין שתי הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית (P = .194). הייתה גם ירידה גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי (-13.51 מ”מ כספית לעומת -9.52 מ”מ כספית; P = .030) ומגמה לא מובהקת לירידה בלחץ הדם הדיאסטולי. כמו כן, המשתתפים הראו שיפור בגישה ובהתנהגות במונחים של צריכת מזונות דלי נתרן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!