מתן Patiromer (ולטסה) לחולים עם מחלת כליות כרונית והיפרקלמיה הפחית רמות זרחן ואשלגן בדם בתוך שבועיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases. יתרה מזאת, הירידה נשמרה לאורך ארבעה שבועות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קליניים קודמים, כולל AMETHYST-DN, OPAL-HK ו-TOURMALINE הוכיחו את היעילות והבטיחות של Patiromer לטיפול בהיפרקלמיה בחולים מתאימים לטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.
בניתוח פוסט-הוק של שלושת המחקרים הללו, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 578 חולים עם מחלת כליות כרונית והיפרקלמיה. באופן ספציפי, הם התמקדו בהשפעה של 8.4-33.6 גרם של Patiromer על רמות פוספור, אשלגן, סידן ומגנזיום בדם בחולים עם היפרקלמיה במהלך ארבעה שבועות.
בתחילת המחקר, 86 חולים היו עם רמות זרחן גבוהות בדם. מבין אלו, 65 חולים אובחנו עם מחלת כליות כרונית בשל 4 או 5.
לאחר ארבעה שבועות טיפול ב- Patiromer, הירידה הממוצעת ברמות זרחן בדם עמדה על 0.62 מ”ג/ד”ל והירידה הממוצעת ברמות אשלגן בדם עמדה על 0.71 מא”ק/ליטר בחולים עם רמות מוגברות בדם טרם התחלת הטיפול. החוקרים זיהו ירידה ממוצעת של 0.25 מ”ג/ד”ל ברמות מגנזיום בדם, אך לא תועד שינוי ברמות סידן בדם.
בחולים שטופלו ב- Patiromer תועדה ירידה הן ברמות אשלגן והן ברמות זרחן בדם לערכים בטווח התקין לאחר שבועיים וזו נותרה לאורך עד ארבעה שבועות. הטיפול ב- Patiromer נסבל היטב בחולים עם היפרקלמיה ומחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו תופעות בדרגה קלה או בינונית במערכת העיכול.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים מבוקרי-פלסבו בחולים עם מחלת כליות בשלב 5 ובחולים שאינם תחת טיפולי דיאליזה, במטרה לבחון את השפעות Patiromer על רמות פוספור בדם בחולים עם היפרקלמיה ומחלת כליות כרונית.
Am J Kidney Dis, March 23, 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!