במאמר שפורסם בכתב העת Scientific Reports מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין ריכוז אלבומין בדם ובין הסיכון לתמותה בטווח הקצר בחולים עם אי-ספיקת לב המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולי אי-ספיקת לב שכיחות גבוהה של רמות אלבומין נמוכות, אך אין מידע רב אודות ההשפעה של ממצא זה על הסיכון לתמותה. הם יצרו מודל חיזוי המבוסס על 7,121 חולי אי-ספיקת לב להערכת הסיכון לתמותה בטווח הקצר והחשיבות הפרוגנוסטית של אלבומין בחולי אי-ספיקת לב.
מדגם המחקר כלל חולים שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ בין 2001 ו-2012 במאגר נתונים ציבורי בשם MIMIC III. ניתוח סטטיסטי שימש לקביעת הקורלציה בין ריכוז אלבומין ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר 14 ימים, 28 ימים ו-90 ימים בחולי אי-ספיקת לב.
מהנתונים עולה כי ריכוז אלבומין בדם הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה לאחר 14 ימים, 28 ימים ו-90 ימים, עם קשר ליניארי עם תמותה מכל-סיבה בחולים עם אי-ספיקת לב.
מהערכת הקשר בין ריכוז אלבומין כמשתנה רציף עלה קשר ישיר בין ירידה בריכוז אלבומין בדם ובין עליה בסיכון לתמותה עם יחס סיכון לתמותה של 0.65 (רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.73) לאחר 14 ימים, 0.56 (רווח בר-סמך 95% של 0.51-0.63) לאחר 28 ימים ושל 0.52 (רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.57) לאחר 90 ימים (p<0.001).
החוקרים מציינים כי אבחנה של תסמונת מצוקה נשימתית חדה השפיעה משמעותית על הקשר בין ריכוז אלבומין ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר 14 ו-28 ימים.
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של אלבומין בניבוי התמותה בטווח הקצר של חולי אי-ספיקת לב המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ ומעידים על סף העשוי לשמש כבסיס תיאורטי ליעד טיפול. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם תוספת אלבומין אנדוגני עשויה לשמש כאמצעי יעיל להפחתת הסיכון לתמותה מכל-סיבה בטווח הקצר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!