במאמר שפורסם בכתב עת JACC: Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אי-סבילות טיפול במינון נמוך של Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) היא נפוצה בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית מתקדמת עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל וכי מספר משתנים עשויים לנבא אי-סבילות לטיפול.
במחקר LIFE (LCZ696 in Hospitalized Advanced Heart Failure) נבחן הטיפול באנטרסטו בחולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ומדד NYHA של IV. כעת השלימו החוקרים ניתוח של נתוני המחקר במטרה לאפיין את הסבילות של הטיפול באנטרסטו בחולים אלו.
מחקר LIFE כלל 445 חולים אשר נכנסו לשלב הרצה בן 3-7 ימים בו טופלו באנטרסטו במינון 24/26 מ”ג פעמיים ביום. החוקרים השוו את מאפייני החולים שהשלימו ונכשלו בשלב ההרצה, השלימו ניתוח רב-משתני של המאפיינים הקליניים שנקשרו עם כישלון הטיפול בשלב הרצה ויצרו מודל חיזוי אי-סבילות של הטיפול התרופתי.
מבין 445 משתתפים שנכללו בשלב ההרצה של המחקר, 73 חולים (18%) לא סבלו את הטיפול באנטרסטו. הסיבות לאי-סבילות הטיפול כללו לחץ דם סיסטולי נמוך מ-90 מ”מ כספית (59%), תסמיני תת לחץ דם/סחרחורות עם לחץ דם סיסטולי מעל 90 מ”מ כספית (19%) והפרעה בתפקוד כלייתי (קריאטינין מעל 2.0 מ”ג/ד”ל) (12%).
החוקרים מדווחים כי מנבאים של אי-סבילות הטיפול באנטרסטו כללו לחץ עורקי ממוצע נמוך יותר, ריכוז כלוריד נמוך בדם, נוכחות ICD/CRT, אי-ספיקת מסתם מיטראלי בדרגה מתונה או חמורה יותר, אי-טיפול במעכבי ACE או ARB בעת הביקור הראשוני וטיפול באינסולין בתחילת המחקר. בקרב משתתפים עם לפחות ארבעה מהמנבאים הללו, קרוב למחצית (48.9%) לא סבלו את הטיפול התרופתי.
מהנתונים עולה כי חולים רבים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל אינם סובלים את הטיפול במינונים נמוכים של אנטרסטו, כאשר מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי החולים בסיכון לאי-סבילות הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!