מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של כתב העת BMJ עולה כי הורדת גלוקוז אינטנסיבית במטופלים עם סכרת סוג 2 לא בהכרח מפחיתה תמותה מכל סיבה או תמותה קרדיווסקולרית. מנגד, טיפול אינטנסיבי מעלה את הסיכון לארועי היפוגליקמיה חמורה.
במחקר מטא-אנליזה זה של מחקרים אקראיים מבוקרים סקרו החוקרים 13 מחקרים אשר העריכו השפעה של הורדה אינטנסיבית של רמת הגלוקוז בדם במטופלים עם סכרת סוג 2 על הארעות ארועים קרדיווסקולריים וסיבוכים מיקרווסקולריים. החוקרים העריכו תמותה מכל סיבה וכן תמותה מסיבות קרדיווסקולריות. כמו כן, בדקו החוקרים הארעות של היפוגליקמיה חמורה, ארועים מיקרו ומאקרווסקולריים.
סך של מעל 34,500 משתתפים השתתפו ב-13 המחקרים. מתוכם מעל 18,000 טופלו בהורדת גלוקוז אינטנסיבית ומעל 16,000 קיבלו טיפול מקובל.
* החוקרים מצאו כי הורדת גלוקוז אינטנסיבית לא השפיעה על שיעור התמותה מכל סיבה (יחס סיכון של 1.04, CI 95% 0.91-1.19), או התמותה הקרדיווסקולרית (יחס סיכון של 1.11, CI 95% 0.86-1.43).
* הטיפול האינטנסיבי נמצא קשור בסיכון נמוך יותר להתקף לב שאינו קטלני (יחס סיכון של 0.85, CI 95% 0.74-0.96, P<0.001 ) ולמיקרואלבומינוריה (יחס סיכון של 0.90, CI 95% 0.85-0.96, P<0.001 ).
* הסיכון לפתח היפוגליקמיה חמורה היה גבוה בקבוצת הטיפול האינטנסיבי יותר מכפליים (יחס סיכון של 2.33, CI 95% 2.16-3.36, P<0.001 ).
החוקרים חישבו כי במשך 5 שנים יהיה צורך לטפל באופן אינטנסיבי ב-117-50 מטופלים על מנת למנוע ארוע אחד של התקף לב, וב-32-142 מטופלים עם מנת למנוע מקרה אחד של מיקרואלבומינוריה. לעומת זאת, ארוע של היפוגליקמיה חמורה יקרה אחת ל-15-52 מטופלים.
ניתוח נתונים ממחקרים ברמה גבוהה בלבד (דרוג Jadad מעל 3) הדגים כי טיפול אינטנסיבי לא היה קשור בהורדה משמעותית של סיכון כלשהו, וכי טיפול מסוג זה העלה סיכון לאי ספיקת לב ב-47% (P<0.001 ).
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות מחקר מטא-אנליזה זה הדגימו יעילות מוגבלת של טיפול אינטנסיבי במניעת תמותה מכל סוג ותמותה קרדיווסקולרית. היתרון של טיפול מסוג זה נשאר לא ברור. אולם, הנזק הכרוך בהורדת גלוקוז אינטנסיבית, בצורה של ארועי היפוגליקמיה חמורה, עשוי לבטל את התועלת האפשרית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!