ממחקר חדש עולה כי טיפול במשתני לולאה במינון גבוה עלול להחמיר את שיעורי ההישרדות בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית ורמות BUN (Blood Urea Nitrogen) גבוהות בדם.
מהממצאים עולה כי הפעלה נוירו-הורמונאלית עם משתנים, כפי שבא לידי ביטוי ברמות BUN, מלווה בתוצאות פחות טובות. עם זאת, משתני לולאה עודנם הטיפול העיקרי לשמירה על איזון הנפח בחולי אי-ספיקת לב, אעפ”י שכמעט כל מחקר הדגים שיעורי תמותה מוגברים בחולי אי-ספיקת לב במגמה תלוית-מינון ולמרות שלטיפול השפעות וריאביליות מאוד.
החוקרים סברו כי BUN, כמדד להפעלה נוירו-הורמונאלית, עשוי לסייע בזיהוי חולים בסיכון לתוצאות שליליות עם טיפול זה.
המחקר התמקד ב-2,456 משתתפים שנטלו משתני לולאה במינון של לפחות 10 מ”ג בתחילת המחקר, כולל 680 חולים (27.7%) שנטלו משתני לולאה במינון גבוה (160 מ”ג ומעלה).
שליש מהחולים מתו במהלך חציון מעקב של 721 ימים. בחולים שטופלו במשתני לולאה במינון גבוה תועד סיכון מוגבר פי 1.56 לתמותה, בהשוואה לאלו שטופלו במינונים נמוכים יותר. עם זאת, הקשר נעלם לאחר תקנון למאפיינים הבסיסיים.
כאשר ערכי BUN עמדו על למעלה מ-21.0 מ”ג לד”ל בתחילת המחקר, יחס הסיכון הלא-מתוקן לתמותה היה 1.59 ויחס הסיכון המתוקן היה 1.29 בסה”כ, לא תועד קשר בין משתני לולאה במינון גבוה ובין תמותה בחולים עם BUN מתחת לחציון אך לאחר תקנון למאפיינים הבסיסיים החוקרים מצאו כי משתני לולאה במינון גבוה למעשה הביאו לשיפור ההישרדות, עם יחס סיכון לתמותה של 0.71.
עם זאת, החוקרים מוסיפים, כי אין מקום לשנות את הרגלי הטיפול על-סמך ממצאים אלו מאחר שמוקדם מדי לקבוע כי קיים כל הבדל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!