מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-14 בנובמבר 2010 ב-New England Journal of Medicine (NEJM), עולה כי נמצא קשר ביו טיפול ב-Eplerenone (אינספרה, פייזר) ובין ירידה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ואשפוזים בקרב חולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית ותסמינים קלים.
לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא כי אנטגוניסטים לרצפטור המינרלוקורטיקואידי משפרים את ההישרדות של חולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית קשה, ואי ספיקת לב לאחר אוטם לבבי. במחקר הנוכחי הם רצו לבחון את היעילות של Eplerenone בחולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית ותסמינים קלים.
זהו מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות, אשר מומן ע”י חברת פייזר. המחקר כלל 2,737 משתתפים עם אי ספיקת לב בדרגה II ע”פ ה-NYHA ומקטע פליטה של 35% לכל היותר. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת Eplerenone במינון של עד 50 מ”ג ליום או לקבלת פלסבו, בנוסף לטיפול הרגיל. יעד המחקר העיקרי כלל שילוב של תמותה קרדיווסקולארית או אשפוז בשל אי ספיקת לב.
החוקרים מדווחים כי המחקר הופסק לפני המתוכנן, לאחר חציון מעקב של 21 חודשים, לאור יתרון בולט לטיפול ב- Eplerenone. מתוצאות המחקר עולה כי תמותה קרדיווסקולארית או אשפוז בשל אי ספיקת לב נצפו ב-18.3% מהמשתתפים בקבוצת ה- Eplerenone, לעומת 25.9% מהמשתתפים בקבוצת הפלסבו (HR 0.63, 95% CI 0.54-0.74, p<0.001).
שיעור התמותה הכולל היה 12.5% בקבוצת ה- Eplerenone ו-15.5% בקבוצת הפלסבו (HR 0.76, 95% CI 0.62-0.93, p=0.008), ושיעור התמותה הקרדיווסקולארית היה 10.8% בקבוצת ה- Eplerenone ו-13.5% בקבוצת הפלסבו (HR 0.76, 95% CI 0.61-0.94, p=0.01). החוקרים מוסיפים כי שיעור האשפוזים הכולל ושיעור האשפוזים בשל אי ספיקת לב היה נמוך יותר בקבוצת ה- Eplerenone, לעומת קבוצת הפלסבו.
הם מציינים כי 11.8% מהמשתתפים בקבוצת ה- Eplerenone סבלו מהיפרקלמיה (רמות אשלגן גבוהות מ-5.5 מילימול/ליטר), לעומת 7.2% בקבוצת הפלסבו (p<0.001).
לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי בקרב חולים עם אי ספיקת לב סיסטולית כרונית ותסמינים קלים, נמצא קשר בין טיפול ב- Eplerenone ובין ירידה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ולאשפוזים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!