תוצאותיו של מחקר חדש מעידות כי מתן טיפול באמצעות מעכבי angiotensin-converting enzyme (מעכבי ACE) גורר שיפור ניכר בשיעור ההישרדות של חולים מבוגרים הסובלים מכשל לב ומקבלים טיפול בעל התוויות נגד למתן מעכבי ACE.
החוקרים בדקו את השפעת מעכבי ה-ACE על שיעור ההישרדות במהלך 4 שנים לאחר השחרור מבית החולים של 295 מהחולים המבוגרים ביותר שסבלו מכשל לב יחד עם מחלת כליות כרונית חמורה למדי. ב-52 מהחולים נמצאה התוויה סותרת למתן טיפול באמצעות מעכבי ACE.
החוקר הראשי, ד”ר Ahmed, מסביר בראיון כי התוצאות בחולים אלה ובחולים הנוטלים טיפול בעל התוויות נגד למתן מעכבי ACE הינן ירודות ביותר.
שיעור ההשרדות במהלך 4 שנים בקרב חולים שסבלו מכשל לב ונמצאה בהם התוויה סותרת שלא קיבלו מעכב ACE בעת השחרור עמד על ערך של 3%.
כאשר חולים אלה שוחררו תוך מתן טיפול באמצעות מעכבי ACE, עלה שיעור ההשרדות המצטבר פי 6, מערך של 3% לערך של 19%.
בהשוואה לכך, שיעור ההישרדות המצטבר במהלך 4 שנים בחולי כשל לב שאינם סובלים ממחלת לב כרונית ולא קיבלו מעכברי ACE עמד על ערך של 22%, שעלה ל-33% בקרב אלו ששוחררו מבית החולים כשהם מקבלים טיפול במעכבי ACE. ד”ר Ahmed מציין כי גם במקרה זה מדובר בעליה משמעותית, אך קטנה בהרבה.
בהשוואה לחולים שלא נמצאה בהם התווית נגד ושוחררו תוך מתן טיפול באמצעות מעכב ACE, נמצא בקרב חולים שבהם נמצאה התווית נגד ולא נטלו מעכב ACE בעת השחרור סיכון מוגבר פי 2 לפטירה בתוך 4 שנים (ערך HR מותאם של 2.33).
ד”ר Ahmed מסביר כי הממצאים חשובים מכמה סיבות: יותר משני שלישים מהחולים הסובלים מכשל לב סובלים ממחלת כליות כרונית, בחולים אלה מתקבלות התוצאות הירודות ביותר ביחס ליתר החולים הסובלים מכשל לב, נראה שמצבם של חולים אלה עשוי להשתפר במתן תרופות אלה, ועם זאת, הם מצויים בסבירות נמוכה ביותר לקבל אותן.
ד”ר Ahmed מסכם כי המידע שנאסף מעיד כי יתכן שאנו מונעים מתן טיפול העשוי להציל את חייהם של החולים בשל מניעת מתן מעכבי ACE לחולים הסובלים מכשל לב וממחלת כליות כרונית, שיתכן שהם אלה הזקוקים לתרופות אלה במידה הרבה ביותר.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!