ספסיס מוקדם ביילודים הוא גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה בקרב פגים צעירים מאוד, עם שכיחות של כ-13-18 מקרים לכל 1000 לידות מוקדמות בשבוע מתחת ל-29, וקשור לתמותה מכל סיבה של עד כ-35% מהמקרים. בהתחשב בנטל הגבוה של ספסיס באוכלוסייה זו, 80-90% מהתינוקות במשקל לידה נמוך מאוד (<1500 גרם) מקבלים אנטיביוטיקה אמפירית לאחר הלידה.

על הרופאים מוטלת דילמה כיצד לאזן את הטיפול בפגים בסיכון לספסיס מול עדויות שגוברות המצביעות על השפעות שליליות אפשריות של חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה, כולל השפעות על גדילה, וכן על תחלואה מאוחרת בפגים, כמו למשל, ספסיס מאוחר, אנטרוקוליטיס נמקי (NEC), פגיעה מוחית, דיספלזיה ברונכופולמונרית (BPD) ותמותה.

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה כלל תינוקות שנולדו לפני שבוע 35 בארבעה מרכזים במהלך 2017-2021. תינוקות סווגו לאחת משש קבוצות סיכון לפי גורמי סיכון המשלבים את סוג הלידה (נרתיקית או ניתוח קיסרי), נוכחות של צירים ומשך זמן של פקיעה מוקדמת של הקרומים (ROM; ללא פקיעה מוקדמת, מתחת ל-18 שעות ומעל 18 שעות). התוצא העיקרי שנבדק המחקר היה שכיחות ספסיס בקבוצה הכללית ובכל קבוצת גורמי סיכון. כל הפגים חולקו ל-6 קבוצות בהתאם לגורמי הסיכון שלהם:

1. ללא פקיעה מוקדמת של הקרומים עם התחלת לידה ספונטנית, לידה בניתוח קיסרי
2. ללא פקיעה מוקדמת של הקרומים, ללא התחלת לידה ספונטנית, לידה בניתוח קיסרי
3. פקיעה מוקדמת של הקרומים פחות מ-18 שעות, ללא התחלת לידה ספונטנית, לידה בניתוח קיסרי
4. פקיעה מוקדמת של הקרומים פחות מ-18 שעות, עם התחלת לידה ספונטנית, לידה בניתוח קיסרי
5. פקיעה מוקדמת של הקרומים פחות מ-18 שעות, עם התחלת לידה ספונטנית, לידה נרתיקית
6. פקיעה מוקדמת של הקרומים מעל 18 שעות, בכל צורת לידה

המחקר הראה כי מבין 2937 פגים, ל-21 מהם היה ספסיס מוקדם (0.7%, או 7.1 מקרים/1000 פגים). רוב מקרי הספסיס (13/21, 62%) היו בקרב פגים עם פקיעת קרומים מוקדמת של מעל 18, עם שכיחות של 23.8 מקרים/1000 פגים לקבוצת סיכון זו. לא היו מקרים של ספסיס בקרב תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי ללא פקיעה מוקדמת של הקרומים (עם או בלי צירים), וגם לא בקרב פגים שנולדו בניתוח קיסרי עם פקיעת קרומים מוקדמת שנמשכה פחות מ-18 שעות ללא צירים.

למחקר

.J Perinatol 2023 Sep;43(9):1166-1172 

הערות עורך:

כיום, כמעט כל הפגים הקטנים הנולדים מטופלים בטיפול אנטיביוטי. כל זאת מאחר ועצם לידת פג מהווה גורם סיכון להתפתחות זיהום אצל היילוד. כולנו מכירים את גורמי הסיכון להתפתחות ספסיס מוקדם בילודים במועד או קרוב למועד. עדיין חסרים קריטריונים לגבי מי מהפגים הנולדים הינו בסיכון מוגבר לפתח זיהום מוקדם. על ידי זיהוי אוכלוסייה זו, נוכל לטפל אנטיביוטית בצורה מושכלת יותר. החוקרים ניסו לגבש קריטריונים לטיפול אנטיביוטי בפגים על מנת מצד אחד לטפל בכל הזיהומים בצורה בטוחה ומאידך למתן את הטיפול המיותר באנטיביוטיקה. החוקרים זיהו כי לא היו מקרי ספסיס מוקדם בפגים שנולדו ללא פקיעה מוקדמת של הקרומים וכן באלה שהיתה פקיעה מוקדמת של הקרומים, אך פחות מ-18 שעות טרם הלידה, שנולדו בניתוח קיסרי ולא היו צירים. באופן זה, לפי נתוני מחקר זה, נוכל לצמצם את החשיפה לאנטיביוטיקה בקרב הפגים בכ-30% מבלי להעלות את הסיכון של חוסר טיפול בספסיס מוקדם.