השוואה בין שלושה משטרי טיפול מונע בוויטמין K בפגים (J Pediatr) – והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להשוואה בין שלושה משטרי טיפול מונע בוויטמין K ביילודים שנולדו פגים, מהן עולות עדויות נוספות התומכות במשטר המומלץ כיום של ויטמין K במינון 0.5-1 מ”ג בזריקה לשריר בפגים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות של שלושה משטרי טיפול מונע בוויטמין K ביילודים שנולדו פגים. המחקר האקראי, בתווית-פתוחה, נערך ביחידת טיפול נמרץ ביילודים בהודו והתמקד ביילודים שנולדו לפני שבוע 32 ו/או במשקל לידה נמוך מאוד (עד 1,500 גרם). בכל זרוע נכללו 25 תינוקות. התינוקות חולקו באקראי לקבלת וויטמין K במינון 1.0 מ”ג, 0.5 מ”ג, או 0.3 מ”ג, אשר ניתנן כזריקה לשריר בלידה. קמות PIVKA-II (או Protein Induced by Vitamin K Absence-II) נמדדו בלידה, בימים 5 ו-28, לצד הערכת שיעורי תמותה, אירועי דמם, דימום תוך-חדרי, דלקת נמקית של המעי, רמות בילירובין ומשך פוטותרפיה.

התוצא העיקרי של המחקר היה השוואת רמות PIVKA-II ביממה החמישית לחיים.

כל שלושת משטרי הטיפול הובילו לשיעור דומה של יעילות תת-קלינית של וויטמין K, כפי שנקבע לפי רמות PIVKA-II נמוכות מ-0.028 AU/mL) לאחר חמישה ימים: 100% עם טיפול במינון 1 מ”ג, 91.7% עם טיפול במינון 0.5 מ”ג, 91.7% עם טיפול במינון 0.3 מ”ג (p=0.347), ללא הבדלים משמעותיים בחציון רמות PIVKA-II (0.006 AU/mL, 0.008 AU/mL ו-0.006 AU/m) (p=0.301).

עם זאת, לאחר 28 ימים, זוהתה ירידה משמעותית בשיעור התינוקות עם טיפול הולם בוויטמין K בזרוע הטיפול במינון 0.3 מ”ג (72.7%), בהשוואה לטיפול במינון 1.0 מ”ג (100%) או 0.5 מ”ג (91.3%). הטיפול במינון של 1 מ”ג לווה ברמות בילירובין גבוהות יותר ומשך טיפול בפוטותרפיה. לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתוצאות קליניות אחרות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ויטמין K בזריקה לשריר במינון של 1 מ”ג או 0.5 מ”ג בלידה הוביל לרמות מספקות במהלך המעקב, בהשוואה לטיפול במינון 0.3 מ”ג. לאור ממצאים אלו, הם קוראים להמשיך בהמלצה הנוכחית למתן וויטמין K במינון 0.5-1 מ”ג בזריקה לשריר כטיפול מונע ביילודים שנולדו פגים.

 

J Pediatr. 2023 Apr

 

הערות עורך:

מחקר זה מדגים כי בפגים מספיקה מנה של 0.5 מ”ג של ויטמין K בזריקה תוך שרירית כדי לקבל פעילות יעילה של ויטמין K ואין צורך במינון של 1 מ”ג.

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן